אורח חיים, סימן כ״ב

אובו סעיף אחד:
קנה טלית שהיא ראויה ללבוש כמו שהיא בשעת הקנייה מברך שהחיינו בעת הקנייה כמו שכתוב בסי' רכ"ג ובשעת עשיית הציצית לא יברך כלום אבל אם קנה בגד ועשה ממנו מלבושים אינו מברך שהחיינו בשעת הקנייה שהרי עדיין אין לו שמחה מהן כיון שלא נעשו עדיין מלבושים אלא לאחר שעשה מהן מלבושים ומטיל בהן ציצית יברך שהחיינו בעת הטלת הציצית בכדי שתעלה הברכה גם על הטלת הציצית ואם לא בירך בשעת הטלת הציצית או שאין בבגד ד' כנפות שאינו מטיל בו ציצית כלל יברך שהחיינו בעת לבישה הראשונה קודם שיברך להתעטף בציצית ובבגד שאין בו ד' כנפות שאינו מטיל בו ציצית כלל אם לא בירך בשעת קניית הבגד יברך שהחיינו בעת לבישה ראשונה:

אוּבוֹ סָעִיף אֶחָד:
קָנָה טַלִּית שֶׁהִיא רְאוּיָה לִלְבּשׁ כְּמוֹ שֶׁהִיא בִּשְׁעַת הַקְּנִיָּה — מְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּעֵת הַקְּנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן רכג, וּבִשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית לֹא יְבָרֵךְ כְּלוּם. אֲבָל אִם קָנָה בֶּגֶד וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ מַלְבּוּשִׁים — אֵינוֹ מְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בִּשְׁעַת הַקְּנִיָּה, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן אֵין לוֹ שִׂמְחָה מֵהֶן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ עֲדַיִן מַלְבּוּשִׁים. אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָשָׂה מֵהֶן מַלְבּוּשִׁים וּמֵטִיל בָּהֶן צִיצִית — יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּעֵת הֲטָלַת הַצִּיצִית, בִּכְדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הַבְּרָכָה גַּם עַל הֲטָלַת הַצִּיצִית. וְאִם לֹא בֵּרַךְ בִּשְׁעַת הֲטָלַת הַצִּיצִית, או שֶׁאֵין בַּבֶּגֶד אַרְבַּע כְּנָפוֹת שֶׁאֵינוֹ מֵטִיל בּוֹ צִיצִית כְּלָל — יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּעֵת לְבִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.
וּבְבֶגֶד שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע כְּנָפוֹת שֶׁאֵינוֹ מֵטִיל בּוֹ צִיצִית כְּלָל, אִם לֹא בֵּרַךְ בִּשְׁעַת קְנִיַּת הַבֶּגֶד — יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּעֵת לְבִישָׁה רִאשׁוֹנָה:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org