אורח חיים, סימן תצ״א

אסדר הבדלה במוצאי יום טוב ובו ד' סעיפים:
במוצאי יום טוב בין במוצאי יום טוב לחול ובין במוצאי יום טוב לחולו של מועד צריך לומר הבדלה בברכת חונן הדעת דהיינו אתה חוננתנו כמו במוצאי שבת וצריך גם כן להבדיל על הכוס כמו במוצאי שבת אלא שאין צריך לברך לא על הנר ולא על הבשמים לפי שאין מברכין על הנר אלא במוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים שנאסר אור כל היום ועכשיו חוזר להיתרו כמו שנתבאר בסי' רח"צ אבל ביום טוב לא נאסר האור לעולם לצורך יום טוב ועל הבשמים גם כן אין צריך לברך אלא במוצאי שבת כדי להשיב את הנפש שכואבת על הנשמה יתירה שהיתה בו בשבת והלכה ממנו במוצאי שבת אבל ביום טוב אין לאדם נשמה יתירה כלל:

אסֵדֶר הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, בֵּין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֹל וּבֵין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד — צָרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה בְּבִרְכַּת "חוֹנֵן הַדָּעַת", דְּהַיְנוּ "אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ" כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְצָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
אֶלָּא שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים, לְפִי שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱסַר אוֹר כָּל הַיּוֹם וְעַכְשָׁו חוֹזֵר לְהֶתֵּרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רח"צ, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב לֹא נֶאֱסַר הָאוֹר לְעוֹלָם לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב. וְעַל הַבְּשָׂמִים גַּם כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁכּוֹאֶבֶת עַל הַנְּשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְּשַׁבָּת וְהָלְכָה מִמֶּנּוּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב אֵין לָאָדָם נְשָׁמָה יְתֵרָה כְּלָל:

בבהבדלה שבמוצאי יום טוב שהוא חל בחול גם כן צריך לומר בין יום השביעי לששת ימי המעשה כמו שנתבאר בסימן רצ"ו ואף שעכשיו הוא אמצע השבוע אין בכך כלום לפי שסדר הבדלות הכתובות בתורה הוא מונה בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים כו':

בבְּהַבְדָּלָה שֶׁבְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֶׁהוּא חָל בְּחֹל גַּם כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר: "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ו. וְאַף שֶׁעַכְשָׁו הוּא אֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁסֵּדֶר הַבְדָּלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה הוּא מוֹנֶה: "בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל", "בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ", "בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים" כוּ':

גמי שנמשכה סעודתו במוצאי יום טוב האחרון של פסח עד לאחר צאת הכוכבים מותר לאכול חמץ בסעודה אף שעדיין לא התפלל ערבית ולא הבדיל כלל לפי שאיסור חמץ אינו תלוי בהבדלה כלל דכיון שחשכה הוא לילה לכל דבר וכבר הלכה ממנו קדושת יום טוב ומה שאסור בעשיית מלאכה קודם ההבדלה אינו מחמת קדושת יום טוב אלא שהחכמים אסרוהו מטעם שנתבאר בסי' רצ"ט (ואף להוסיף מחול על הקודש אין צריך כי אם לענין שביתת יום טוב ממלאכה שזה נלמד ממה שכתוב תשבתו שבתכם כמ"ש בסי' רס"א) אבל לענין שאר דברים התלויים בקדושת היום כגון מצות מקרא קודש עיין סימן תקכ"ט אין צריך להוסיף מחול על הקודש וכל שכן לענין אכילת חמץ שאינו תלוי כלל בקדושת היום שהרי אף בחולו של מועד אסור לאכול חמץ:

גמִי שֶׁנִּמְשְׁכָה סְעוּדָתוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח עַד לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים — מֻתָּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּסְּעוּדָה אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְלֹא הִבְדִּיל כְּלָל, לְפִי שֶׁאִסּוּר חָמֵץ אֵינוֹ תָּלוּי בְּהַבְדָּלָה כְּלָל, דְּכֵיוָן שֶׁחֲשֵׁכָה הוּא לַיְלָה לְכָל דָּבָר, וּכְבָר הָלְכָה מִמֶּנּוּ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וּמַה שֶּׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה קֹדֶם הַהַבְדָּלָה אֵינוֹ מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים אֲסָרוּהוּ מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ט.
(וְאַף לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ אֵין צָרִיךְ כִּי אִם לְעִנְיַן שְׁבִיתַת יוֹם טוֹב מִמְּלָאכָה, שֶׁזֶּה נִלְמַד מִמַּה שֶּׁכָּתוּב: "תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"א).
אֲבָל לְעִנְיַן שְׁאָר דְּבָרִים הַתְּלוּיִים בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם, כְּגוֹן מִצְוַת "מִקְרָא קֹדֶשׁ" עַיֵּן סִימָן תקכ"ט — אֵין צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וְכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן אֲכִילַת חָמֵץ, שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי כְּלָל בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי אַף בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אָסוּר לֶאֱכֹל חָמֵץ:

דיום טוב שחל בערב שבת אין מבדילין שהרי קדושת שבת חמורה מקדושת יום טוב אבל יום טוב שחל במוצאי שבת צריך להבדיל על הכוס כמו שנתבאר בסי' תע"ג וגם צריך להבדיל בתפלה שיאמר ותודיענו כו' קודם ותתן לנו:

דיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת — אֵין מַבְדִּילִין, שֶׁהֲרֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת חֲמוּרָה מִקְּדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. אֲבָל יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — צָרִיךְ לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ג, וְגַם צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, שֶׁיֹּאמַר "וַתּוֹדִיעֵנוּ כוּ'" קֹדֶם "וַתִּתֶּן לָנוּ":

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org