אורח חיים, סימן ה׳

אדין כוונת הברכות ובו ג' סעיפים:
צריך לכוין בברכות פירוש המילות שמוציא מפיו וכשיזכיר השם יכוין פירוש קריאתו באלף דל"ת לשון אדנו"ת שהוא אדון הכל ויכוין עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה' לשון הוי"ה שהוא היה הוה ויהיה אבל במקום שגם כתיבתו הוא באלף דלי"ת א"צ לכוין אלא שהוא אדון הכל:

אדִּין כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
צָרִיךְ לְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו וּכְשֶׁיַּזְכִּיר הַשֵּׁם — יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ קְרִיאָתוֹ בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת — לְשׁוֹן אַדְנוּ"ת, שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל. וִיכַוֵּן עוֹד פֵּרוּשׁ כְּתִיבָתוֹ בְּיוֹ"ד הֵ"א — לְשׁוֹן הוי"ה, שֶׁהוּא: הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁגַּם כְּתִיבָתוֹ הוּא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת — אֵין צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶלָּא שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל:

בבמקום שכתיבת השם היא באלף דלי"ת קורין הא' בחטף פתח כי כן הוא נקוד במקרא אבל במקום שכתיבתו הוא ביו"ד ה' יש קורין הא' בשב"א כנקודת היו"ד מן שם הוי"ה ברוך הוא ויש קורין האלף בחטף פתח כנקודת האל"ף בשם אל"ף דלי"ת:

בבְּמָקוֹם שֶׁכְּתִיבַת הַשֵּׁם הִיא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת — קוֹרִין הָאָלֶ"ף בַּ"חֲטַף פַּתָּח", כִּי כֵן הוּא נָקוּד בַּמִּקְרָא. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכְּתִיבָתוֹ הוּא בְּיוֹ"ד הֵ"א — יֵשׁ קוֹרִין הָאָלֶ"ף בִּ"שְׁבָ"א", כִּנְקֻדַּת הַיּוֹ"ד מִן שֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְיֵשׁ קוֹרִין הָאָלֶף בַּ"חֲטַף פַּתָּח", כִּנְקֻדַּת הָאָלֶ"ף בְּשֵׁם אָלֶ"ף דָּלֶ"ת:

גוכשיזכיר שם אלקים יכוין שהוא תקיף ואמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים:

גוּכְשֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם אֱלֹקִים — יְכַוֵּן שֶׁהוּא תַּקִּיף וְאַמִּיץ, אֲשֶׁר לוֹ הַיְכֹלֶת בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org