אורח חיים, סימן מ״ד

אאיסור שינה בתפילין ובו ב' סעיפים:
כל זמן שתפילין בראשו או בזרועו אסור לישן בהן אפילו שינת עראי מפני שגנאי הוא לתפילין כשישן בהן והן מגולין ואם פרס סודר עליהן ואין עמו אשה ישן בהם שינת עראי אבל לא שינת קבע שמא יפיח בהן כיצד הוא עושה שלא ירדם בשינה וישן שינת קבע יניח ראשו בין ברכיו והוא יושב וישן ואין בשינה משום היסח הדעת לפי שהיסח הדעת הוא כשעומד בשחוק או קלות ראש (או שמטריד דעתו בצרכי הגוף הרבה) כמו שנתבאר בסי' כ"ח וכשישן הוא שוכח כל הבלי עולם אבל אם יש אשה עמו במטה לא ישן בהם כלל שמא ישכח וישמש מטתו אבל אם אינן בראשו וזרועו אלא כרוכין בידו מותר לישן בהם אפילו שינת קבע ויש אוסרין לישן שינת קבע אצל התפילין אפילו כשהן מונחים על השלחן עד שיפרוס סודר עליהן גזירה שמא יפיח והעיקר כסברא הא' שלא חששו להפחה אלא כשהן עליו שהן צריכין גוף נקי ואם אוחזן בידו ואינן כרוכין בידו אסור לישן בהם אפילו שינת עראי שמא יפלו מידו במה דברים אמורים כשאוחזן בלא נרתקן אבל כשהן בנרתקן מותר אפילו שינת קבע לדברי הכל שאין לחוש כל כך אם יפלו וגם אין לחוש כלל להפחה אף לסברא האחרונה:

אאִסּוּר שֵׁנָה בִּתְפִלִּין וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
כָּל זְמַן שֶׁתְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בִּזְרוֹעוֹ — אָסוּר לִישֹׁן בָּהֶן אֲפִלּוּ שְׁנַת עֲרַאי, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הוּא לַתְּפִלִּין שֶׁיָּשֵׁן בָּהֶם וְהֵן מְגֻלִּין. וְאִם פָּרַס סוּדָר עֲלֵיהֶן וְאֵין עִמּוֹ אִשָּׁה — יָשֵׁן בָּהֶם שְׁנַת עֲרַאי, אֲבָל לֹא שְׁנַת קֶבַע, שֶׁמָּא יָפִיחַ בָּהֶן.
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא יֵרָדֵם בַּשֵּׁנָה וְיִישַׁן שְׁנַת קֶבַע? יַנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְהוּא יוֹשֵׁב וְיָשֵׁן. וְאֵין בַּשֵּׁנָה מִשּׁוּם הֶסַּח הַדַּעַת, לְפִי שֶׁהֶסַּח הַדַּעַת הוּא כְּשֶׁעוֹמֵד בִּשְׂחוֹק אוֹ קַלּוּת רֹאשׁ (אוֹ שֶׁמַּטְרִיד דַּעְתּוֹ בְּצָרְכֵי הַגּוּף הַרְבֵּה) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן כח, וּכְשֶׁיָּשֵׁן הוּא שׁוֹכֵחַ כָּל הַבְלֵי עוֹלָם. אֲבָל אִם יֵשׁ אִשָּׁה עִמּוֹ בַּמִּטָּה — לֹא יִישַׁן בָּהֶם כְּלָל, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וִישַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ.
אֲבָל אִם אֵינָן בְּרֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹ אֶלָּא כְּרוּכִין בְּיָדוֹ — מֻתָּר לִישֹׁן בָּהֶם אֲפִלּוּ שְׁנַת קֶבַע.
וְיֵשׁ אוֹסְרִין לִישֹׁן שְׁנַת קֶבַע אֵצֶל הַתְּפִלִּין אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן מֻנָּחִים עַל הַשֻּׁלְחָן עַד שֶׁיִּפְרֹס סוּדָר עֲלֵיהֶן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָפִיחַ.
וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא חָשְׁשׁוּ לַהֲפָחָה אֶלָּא כְּשֶׁהֵן עָלָיו שֶׁהֵן צְרִיכִין גּוּף נָקִי.
וְאִם אוֹחֲזָן בְּיָדוֹ וְאֵינָן כְּרוּכִין בְּיָדוֹ — אָסוּר לִישֹׁן בָּהֶם אֲפִלּוּ שְׁנַת עֲרַאי שֶׁמָּא יִפְּלוּ מִיָּדוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאוֹחֲזָן בְּלֹא נַרְתִּיקָן, אֲבָל כְּשֶׁהֵן בְּנַרְתִּיקָן — מֻתָּר אֲפִלּוּ שְׁנַת קֶבַע לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁאֵין לָחֹש כָּל־כָּךְ אִם יִפְּלוּ, וְגַם אֵין לָחֹש כְּלָל לַהֲפָחָה אַף לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה:

בנהגו העולם להתענות כשנופל תפילין מידו על הארץ בלא נרתקן וה"ה אם נפל ספר תורה אפילו בנרתקו:

בנָהֲגוּ הָעוֹלָם לְהִתְעַנּוֹת כְּשֶׁנּוֹפֵל תְּפִלִּין מִיָּדוֹ עַל הָאָרֶץ בְּלֹא נַרְתִּיקָן. וְהוּא הַדִּין אִם נָפַל סֵפֶר תּוֹרָה אֲפִלּוּ בְּנַרְתִּיקוֹ:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org