קכח

היא^קיט לאשתאבא בגופא דמלכא. ומעתה יובן^קכ מה שבצלאל א' לעשות המשכן תחלה ואח"כ כלים, לפי שע"פ אתעדל"ע שהיא מלמעלמ"ט נמשך תחלה בחי' שמים שהוא בחי' מקיפים ואח"כ הכלים בחי' או"פ, ובעבודה שמתחלה^קכא נמשך בבחי' דעת ואח"כ בבחי' מדות, וזהו וידעת היום ואח"כ והשבות אל לבבך, וזהו שא"ל משה בצל אל היית וידעת^קכב, צל הוא בחי' מקיף פי' שכוונתך לעשות כמו שנמשך ע"י אתעדל"ע מלמעלמ"ט כו'. אך משה היפך וא' שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן, והיינו לפי שאע"פ שע"פ אתעדל"ע א"א להיות נמשך כ"א מקיפים תחלה ואח"כ בחי' פנימיות מ"מ עיקר המכוון הוא כדי שיומשך בבחי' פנימיות וכמ"ש הן לה' אלקיך^קכג השמים ושמי השמים כו' רק באבותיך חשק ה'^קכד שהם הם עיקר המכוון, וכך עיקר הכוונה הוא בחי' הכלים שהם בחי' פנימי' והם בחי' אתעדל"ת מלמטלמ"ע, וזהו שנא' בהם בפ' תרומה בציווי העשי' ועשו ארון^קכה ועשית מנורת^קכו ועשית שולחן^קכז שהוא בחי' אתעדל"ת וע"י בחי' אתעדל"ת זו נמשך בחי' המקיפים ופנימי', והיינו שכדי שיומשך אפי' בבחי' שמים הנה כתי' השמים ושמי השמים^קכח לא יכלכלוך וכדי שיומשך בבחי' שמים זהו ע"י צמצום שהוא בחי' צמצם שכינתו^קכט בין ב' בדי הארון דוקא והצמצום עושים ע"י אתעדל"ת דוקא, ולכן א' משה שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן. ועד"ז מצינו פלוגתא בגמ' שב"ש אומרים שמים קדמו שנא' בראשית ברא אלקים^קלא את השמים וב"ה^קל אומרים ארץ קדמה שנא' ביום עשות ה' אלקים^קלב ארץ ושמים וכתי' לפנים הארץ יסדת^קלג, ושניהם אמת^קלד שבבריאה שמים קדמו, אך במח' ארץ נבראת תחלה שהוא עיקר המכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ^קלה ואדם עליה בראתי, וכך עיקר המכוון הי' כדי שיומשך מבחי' מקיף לבחי' פנימי, ולכך אף שא"א שיומשך בבחי' פנימיות כ"א שיומשך תחלה בחי' מקיפים אעפ"כ עיקר הכוונה הי' בשביל המשכת פנימיות ולכך היפך משה הסדר כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org