הקבצו ושמעו
שפג
וביאור ענין ישראל עלו במח' הנה כתי' בנים אתם לה' אלקיכם פי' ה' אלקיכם ז"א ומל'נח וכידוע דלידת הנשמות הוא מזיווג גופנינט דזו"נ אך אי' בזהר זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מסט' דאו"אס ומבחי' זו נמשך רק מקיף דחי' ופנימיות דנשמה אבל כדי שיהי' נשמה שיחי' את הגוף זהו צ"ל ע"י זיווג זו"נ, וצ"ל שקאי על נשמות הגבוהות אך לפמ"ש רבינו ז"ל בסש"ב שאפי' נפש דמל' דעשי'סא וכו' בתוכו מלובש חכ' דאצילות שבו שורה אוא"ס א"כ כל נשמה שרשה מבחי' מח' עלו במח' כו', וזהו מ"ש העמוסי' מני בטןסב דכמו שיש עבור ולידה בגשמיות כמו"כ יש עיבור ולידה ברוחניות ולידת הנשמות הוא בשביעי ש"פסג, וענין עיבור הנשמות הוא דהנה ארז"ל נר דלוק על ראשוסד ומלמדין אותו כל התורה כולה וא"ז בגשמיות, אך ענין נר דלוק על ראשו הוא בחי' נר ה' נשמת אדםסו, וענין ש' ה' דנר זה י"ה הוא תושב"כ ותושבע"פ ו"ה הו"ע בחי' מצותסז, ומלמדין אותו כל התורה כולה שנותנין לו כחסה לקבל ע"ע עומ"ש ועומ"צ וזהו העמוסי' ל' יום יום יעמס לנוסח וכן אבי העמיס עליכםסט ל' עול, ולפי' הזהר קאי רק על נשמות הגבוהות, אך לפי פי' רבינו ז"ל קאי על כל הנשמות, וזהו"ע ה' אלקינו, ומזה יבוא לבחי' ואהבתע דלכאו' איך שייך ציווי על אהבהעא שהוא מדה שבלב ואם יש אהבה א"צ ציווי ואם אין אהבה מה מועיל ציווי, אך הציווי אינו על האהבה כ"א על ההתבוננות, דכמו שהבן נמשך ממוח האב כמו"כ ישראל נמשכי' מעצמיות אלקות וכמ"ש בנים אתם לה' אלקיכם, והנה אהבת הבן עלעב האב הוא אהבה טבעית וכמו"כ אהבת ישראל להקב"ה וכמ"ש בזהר כברא דרחים לי' בתר אבוהי ואימי' יתיר מגרמי' ונפשוה' ונשמתועג רק שצריכים לעורר האהבה והוא ע"י התבוננות וזהו שמע ישראל שמע הוא ל' השגה והבנהעד, ותבונה הוא בן ובתעה וכתי' אם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרמ"א
- מזהה
- rh-ke5vq890
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.