תכ

ועוד דאפי' עלמא^לה דאתכסיא^לד ה"ה בשם עלמין ומח' של ישראל קדמה לכל דבר^לו, וזהו אז ישיר ומשה ובנ"י, בנ"י הם חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שרש ומקור הנפש^לז, וזהו כי תקנה עבד עברי^לח, עבד הוא חלק הנפש המלובש בגוף ועברי הוא בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם^לט, ובחי' זו הוא למעלה מים וישראל בעברם בים המשיכו תוספת אורות בים.

והענין דהנה אי' במד' ע"פ אז ישיר^מ משה הה"ד נכון כסאך מאז^מא, אעפ"י שמעולם אתה לא נתישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה, בוימ"ב הי' בעמידה, אבל בים בישיבה. וענין עמידה וישיבה למעלה^מב, כמו עד"מ למטה כשאדם מוטרד בעשי' הוא עומד ואח"כ יושב לנוח, דישיבה הו"ע מנוחה כמו וישב שלמה על כסא ה'^מג וכתי' גבי' והוא יהי' איש מנוחה^מד, וכן וישב יעקב^מה אמרו במד' ביקש יעקב לישב בשלוה^מו, וכמו"כ יובן למעלה הנה כתי' ששת ימים עשה^מז הם ששה מדות דכל יומא ויומא עביד עבידתא^מח, וכן נשפלו המוחין ג"כ כמארז"ל בעשרה דברי' ברא הקב"ה^מט את עולמו, בחכ' ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה כו', והגם דלא בעמל וביגיעה^נ ברא הקב"ה את עולמו כ"א במאמר וברוח פיו מ"מ הרי דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה^נא ועוד דע"מ מילין דהדיוטא אינון לאו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org