הרמ"ח אברים שבאדםנג נמשכים אחרי העינים, וזהו מ"ש ולא תתורו אחרי לבבכםנד ואחרי עיניכם כו' שהעינים הם העיקרנה, כך כללות נש"י נמשכים אחר הסנהדרין ולכך נק' עיני העדה. ועוד י"ל שלכך נק' הסנהדרין עיני העדה לפי שעבודתם היא בבחי' עינים, וכמ"ש לבבתני באחד מעיניךנו והקרי באחת מעיניך, והיינו שעיניך הוא בחי' עיניך יוניםנז שכמו שיונים עיקר התענוג שלהם הוא בעינים שמסתכליםנח זע"ז, וכך הסנהדרין כל עבודתם הוא לאסתכלא ביקרא דמלכאנט עיני האדם לא תשבענהס, ויש בזה ב' בחי' באחת מעיניך ובאחד מעיניך, היינו שכשהם במדרגת יחו"ע ביטול במציאות אז נק' באחד מעיניך וכשהם רק בבחי' ביטול היש לבד הוא באחתסא מעיניך. ופי' הפסוק עיניך בשדה אשר יקצרון היינו מה שע"י עיניך שהוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא עי"ז הם מקבלים השפעה מלמעלה, כי שדה היא ציון וכמ"ש ראה ריח בני כריח שדהסג ופי' ברבותסב שדה היא ציון, וכמ"ש ציון שדה תחרשסד, וכן כתי' וירא והנה באר בשדהסה, באר זה ציוןסו, והיינו שהם מקבלים ההשפעה ע"י ציון כי כל השפעות נמשך מציון, וכמ"ש כי מציון תצא תורהסז, ברכה מציוןסח כו', וע' במד"ר פ' קדושים פך"דסט ע"פ ישלח עזרךע כו' ומציון כו', וזהו אשר יקצרון היינו כי קצירה היא בחי' המשכה שנמשך מלמעלה וכמ"ש זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסדעא