ולמה א' כאן רק קדושיו, ועוד צ"ל מהו הנתינת טעם כי אין מחסור ליראיו דלכאו' אין לו פי' כלל. והענין דאף שיש כמה פרטים ביראה, בד"כ הם ב' מדרי' יר"ת ויר"עכג, יר"ת הוא היראה הבאה מההתבוננות דהתהוות העולמות, וכמ"ש יראו מה'כד כל הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל כי הוא אמר ויהיכה, דכל העולמות נתהוו מאמירה א' וכמ"ש במשנה בע"מ ברא הקב"ה את עולמו והלא במאמר אחד יכול להבראותכו, ובפתקאכז דב"ש אומרים ברוך שאמ"ר והי' העולם שנתהווה מאמירהכח, וכתי' אלה תולדות השמים בהבראםכט בה' בראםל בה' נברא העוה"ז, ואין הכוונה על עוה"ז לבד כ"א על כלליות עלדאת"גלא, ומה תופס מקום אות א' לגבי כללות עולם הדיבור ובפרט אות ה' דהוא אתא קלילאלב דלית בי' מששאלג, וכשיתבונן בזה תפול אימה ופחד על האדם, וזהו יראו מה' יראה מרחוקלד דאין הפי' מהוי' מעצם שם הוי' אלא מהארה דשם הוי' דמע"בלה כתי' ל"ב פעמים שם אלקיםלו ולא נזכר כלל שם הוי', דגבי שם הוי' כתי' יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראולז בדרך מאיליו וממילא, ולהיות כח הפועל בנפעללח הוא ע"י שם אלקים דוקא, אך מ"מ הארה משם הוי' מאיר בשם אלקים וכמ"ש כי הוא אמר ויהי צוה ויעמדלט, והוא כמ"ש יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו ויעמידםמ כו', ועז"נ יראו מה' כל הארץ שכל הברואים יכולים לבוא ליראה זו, ומ"ש יראו את ה' קדושיו הוא בחי' יר"עמא, ולהגיע לבחי' זו דוקא קדושיו היינו המקיימים תומ"צ שמברכים אשר קדשנו במצותיומב, ועי"ז יבא לבחי' יראה עילאה יראת הרוממות שאוא"ס הוא קדוש ומובדל ומרומם, וצ"ל למה