חיות רו"ש מצד מהו"ע, ולכן הי' לכ"א מחיצה בפ"עלז כי גם בשרשם כמו שעלו במח' יש חילוקי מדריגות בעומק אחר עומק. אך שבקי"ס הי' הכנה לזהלח כי ים דומה לרקיעלט שהוא ענין פרסא המבדיל בין ברואים שבים לברואים שביבשה והוא ענין אותיות הדיבור דע"מ המבדילים בין בחי' ההעלם של כל הנבראים כמו שנכללים בבחי' האצילות שהוא בחי' אין הכלול ביש אמיתי ובין בחי' הגילוי שלהם בבי"ע, ושרש פרסא הנ"ל הוא מבחי' חכ' דאצילות שבה שורה אא"ס הפשוט בתכלית הפשיטות שהוא מרומם ומובדל מבחי' ע"ס דאצילות שהמה מקורי' לנבראי' כנ"ל.
והנה ע"י בקיעת הפרסא מלבד שהי' בזה ענין גילוי ההעלם שלמעלה מהפרסא שעי"ז נמשך גילוי מ"ת, עוד הי' בזה ענין נוסף שכח הנעלם בפרסא עצמה נתגלה שזהו בחי' אין האמיתי דלמדת"ב אפי' מחשבה העצמי' כנ"ל, וזהו ענין הראי' שלהם שהיו צופים ומביטים בכל פרט מהשתלשלות בכח הנעלם שבו שהוא אמיתת כח הא"ס בעצמו כמאמר מאמיתת המצאו כנ"ל, ולכן לא הי' שם חילוקי מדריגות כלל להיות כי הראי' הי' במקום גבוה שלמעלה משרשם לגמרי ששם כולם שווים. וזהו ענין ראתה שפחה על היםמ שהוא ענין הראי' הסתכלות בלבד ביקרא דמלכא כנ"ל וד"ל. וזהו יפאר ענווים כו' שהוא ענין גילוי ע"ס הקבועי' בעצמו' בבחי' הת"ת שהוא בחי' גילוי אין אמיתי שנעשה בבחי' יש אמיתי להתגלות אליהם בבחי' מקור וזהו"ע יפארמא, וזהו ג"כ ענין השתחוו לה' בהדרת קודשמב, כי קודש מילא בגרמי' הוא ענין החכ' שהוא בחי' אין האמיתי להיות כי בה שורה אא"ס הפשוט כו' כנ"ל, וכאשר נגלה בבחי' הת"ת [שהוא ענין יש אמיתי] נק' הדרו של קדש שזהו גורם ענין ההשתחואה כו' וד"ל. אך זהו לפי שעה בבחי' הכנה בכדי שיתגלה אח"כ אא"ס במ"ת בבחי' יש במורגש בבחי' התקשרות המשפיע במקבל ואעפ"כ לא יהי' נפרד כלל ח"ו כנ"ל.
והנה כדוגמא זו צ"ל בכל עלי' ממדריגה למדריגה וכן לימוה"מ שיתגלה גילוי חדש בחי' סתים דתורה [כי בעת מ"ת לא נתגלה רק בחי' גליא דתורה] יהי' ג"כ העברה בים בבחי' למדריגה יותר גבוה והוא ענין והחרים ה' את לשון ים מצריםמג כו', וכן לעוה"ב יתגלה גילוי יותר עליון שהוא ענין שמחה של מצוהמד היינו השמחה מצד עצם המצוה לא מצד הכוונה שבה רק מצד רצון העליון שבה בלבד והוא ענין השמחה במהו"ע כענין וישמחו בךמה, יצטרך להיות עוד העברה שני' רק שתהי' בנהר ולא בים [וההפרש בכל הנ"ל ית' לקמן] כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור