והניף ידו על הנהרא בעים רוחו והכהו לשבעה נחליםב, וזה כמו בקי"ס ברוח קדים עזהג. וי"ל מה שלעתיד יהי' הבקיעה בנהר וביצ"מ הי' על הים, וכמ"ש הפך ים ליבשהד לשון עבר, בנהר יעברו לעתיד. גם י"ל מה שהים גזר לי"ב גזריםה ולעתיד לשבע נחלים. יובן ע"פ מה שמבואר בכתבי האריז"ל כתר ממוצעו בין המאציל לנאצלים, גם מבואר שיש ב' בחי' בכתר פנימיות הנק' עתיק, ואריך. גם מבואר שם בסוד התלבשות פנימיות בחיצונותז שרק ז' תחתונות דעתיק מלובש בג' ראשונותח דאריך, חסד דעתיק בגולגלתא דאריך, גבורה דע"י במו"ס דאריך, ת"ת דעתיק בבינה דאריך, הנה לשון מאציל אינו קאי על עצמותו ולהיות מאציל הוא ע"י ממוצע ויובן ממשל חיות הנפש בגוף הנה כל כחות פרטים שבאדם הם הארה מן הנפש גם כח החכ', והמחבר והממוצע מפשיטות הנפש וחיותט פרטי הוא התענוג והרצון ובמה שירצה ישכיל כל ימיו, והם שתים שהן ארבע רצון פשוט, תחלת הרצון וסוף הרצון, תענוג פשוט ותענוג מורכב, רצון מרוצת הנפש בירידה והמשכה ותענוג הגבהת הנפש. הנמשל יובן למעלה א"ס ב"ה פשוט בתכלית הפשיטות יחיד ואין שני לו וגם בשם א"ס לא יתכן לקרותוי רק שנתגלה בחי' שעשועים כמו שמבואר בעמק המלך שנק' שעשועי המלך בעצמותויא ונק' אור המאיר לעצמו תענוג הפשוט וכמ"ש שעשועים יום יום שעשועים עצם השעשועים יום יום חו"ביב שבשעשועים, וכמ"ש רז"ל הוה בדח טובאיג, אז משתעשע גם ביכולת חכמתו ובינתו ולכן אי בעי מיני'יד כו'. והנה שעשועים אלו הם גילוי אור פשוט דלבדך וכמ"ש בפרקי דר"א קודם שנבה"עטו הי' הוא ושמו בלבד שגם בלבדו יש בחי' שמו, והוא תענוג הפשוט ושעשועים פשוטים, והארה מעונג זה מתלבש ברצון הפשוט דלהיטיב ומח' דאנא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור