הפך ים ליבשהא בנהר יעברו ברגלב, קי"ס הכנה למ"תג ולעתיד בקיעת הנהר יהיה הכנה לעוה"בד, וכמ"ש והניף ידו על הנהרה לעתיד, וכתיב כי רוצה ה' בעמוו במ"ת (ולעתיד), יפאר ענוים בישועה בקי"ס. הענין הוא הנה כתיב כי אל דיעות הוי'ז ב' דיעות ד"ע ודע"ת, ד"ע מיש לאין דעת תחתון מאין ליש, ולכאורה אינו כ"א ב' מדרי' יש ואין, אבל באמת הם ד'ח, אין אמיתי ואין של היש, ויש אמיתי ויש גשמי. הענין הוא הנה בת"ז אומר אנת הוא דאפיקתט עשר תיקונין וקרינן להון ע"ס, והע"ס הם עצמות אלקות, ולא יתהווה מהם יש וחומר גשמי כ"א ע"י מל' וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמיםי, מלכותך אין הכלול ביש אמיתי, מלכות כ"ע אין של היש, והנה בין אין הכלול ביש אמיתי לאין הנמשך ביש גשמי יש פרסה מפסיק, והוא הפרסה בין אצי' לבריאהיא, והוא להיות ששרש הפרסה הוא באין הכלול ביש אמיתי וגם באין של היש. ויובן על פי ב' משלים, הא' מכח הצומח שבארץ שנרקב הגרעין ובא לכלל אין ומקבל מיש אמיתי דכח הצומח ובא מאין הכללי לפרטי וליש גשמי והפרסה הוא הארץ וחומר העפר. ומשל הב' מכח התנועה שהוא בלתי מוגבל והתנועה שביד מוגבלת בדבר הנעשה, וחומר היד הוא הפרסה. והנה יש עוד בחי' אין אמיתי למעלה מבחי' יש אמיתי דמל' והוא בחי' חכ"ע דאצי' כי החכמה מאין תמצאיב, עד"ז בתפלה מתבונן בפסוד"ז הנקרא שבחו של מקוםיג להשביח את המקום דיש גשמי (בהארת האין של היש), ואח"כ ק"ש ותפלה אין הכלול ביש אמיתי, ונק' ים ויבשה, ק"ש ים אין של היש עלמא דאתכסייא, שמ"ע המשכה מיש אמיתי ואח"כ תורה ומצות, ועד"ז היא הפלוגתא שבגמרא חד אמר שמים קדמהיד בסדר ההשתלשלות וחד אמר ארץ קדמה בשרש ההשתלשלות כי נעוץ תחילתן בסופןטו, סוף מעשה עלה במחשבה תחילהטז באין הכלול ביש אמיתי, וחד אמר כאחד נבראו כמו שהם כלולים ביש אמיתי. ויש פי' שארץ קדמה גם לזה, והוא כמו שהם באין