ולית[י] לעלמא דאת[י] כי אין ערוך לכל יסורי גיהנם אעפ"י שהם גדולים הרבה מכל תענוגי עוה"ז מ"מ כדאי לקבלם בכדי לקבל אח"כ אפי' שפע תענוגי אלקי שבגעה"ת ומכ"ש מה שלמעלה הימנו כו', וכאשר יתבונן בכל הנ"ל אז ממילא יבחור בחיים האמיתיים ולא ירצה בחיים הגשמי', ונמצא שעושה הבדלה בעצמו להעביר ממנו הפסולת שהוא יניקת הרע ממנו ואז ממילא הטוב שבו הוא נקי ומבורר והיינו שאין לו רק רצון ולב אחד לאביו שבשמים כו' וד"ל. וזהו ענין ונשב בגיא מול בית פעור כי גיא הוא בחי' נקודת השפלות שהוא מקור לכל בחי' גילוי אלקות והוא המנגד לקליפת בית פעור שהוא הגסות מקור כל רצון בתענוגי עוה"ז, ולכן אז יהי' אח"כ ועתה ישראל שמע אל החוקים כו' שהוא כל פרטי הבחי' דגילוי אלקות בנפש ע"י תפילה ותומ"צ.
והנה להבין ענין קליפת פעור יובן בהקדם ענין הרע המבואר בפסוק שהוא גרוע יותר ממותמט כי ענין המות הוא עצם תענוגי עוה"ז בלבד שהוא מותרות ופסולת ואינו תופס מקום כלל כמו צואה המונחת בבה"כ אבל כשמדבק א"ע לזה התענוג ורוצה בו בפנימיות (ולא מצד ההכרח בלבד) אז הוא עושה זה התענוג ליש ודבר והוא כדוגמת חזיר האוכל פסולת ומקבל חיות ממנו, וזהו יכרסמנה חזיר מיערנ (והיינו שהוא פוגם בנה"א שנק' גופיןנא כו') וזהו ג"כ ענין קליפת פעור שה[י'] מתריזיןנב [א"ע] כו' והיינו אעפ"י שידעו שהוא פסולת מ"מ רצו לדבק א"ע [בזה נמצא שעשו מהפסולת יש ודבר אז נעשה הפסולת בחי' רע שהוא גרוע ממות כו' וכן כל אחד ואחד כאשר רוצה לדבק א"ע] בתענוגי עוה"ז ח"ו ורוצה לחיות כחי העכו"םנג ח"ו אז הוא בבחי' רע גרוע ממות. ולזה העצה הוא ונשב בגיא, שהוא בחי' הביטול ושפלות הקרוי גיא כמו לע"ל דכתיב ונגלה כבוד הוי'נד, אז כל גיא, שהוא בחי' ביטול ושפלות, ינשאנה, מצד אא"ס שישכון בזה, וכל הר וגבעה, שהוא בחי' יש ישפלו, כינו לא ישכון בזה אור הוי' כו' וד"ל. והנה כ"ז הוא בחי' הא' שיבחור בחי' האלקות אך מ"מ רצונו לחיותנז בבחי' אור בכלי להיות שדביקותו והתקשרותו הוא לחיי האלקי' בקדושה שהוא למטהנח מן הפרסא שגם האור האלקי נק' יש מאין לגבי עצמותנט אור האלקי דאצי' שלמעלה מן הפרסא הנק' מ"ע כנ"ל בענין ונהר יוצא מעדן כו', אך ענין שאו מרום עיניכם וראו מי ברא [אלה] כו' היינו ענין התבוננות בשרש ומקור הפרסא העושה בחי' יש שזהו מבחי' מי שהוא בחי' שאינו מושג הנק' סוכ"ע (כי מי נקרא דבר שאינו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור