דאצי' (כי שם בחי' הוא*93 הארהצב כו'), ונמצא שאין ערוך לכל ההשתלשלות לגבי מקורם האלקי וכמא' לך הוי' הגדולהצג כי גדולה בה'צד הוא התפשטות העולמות ובטילים למקורם שהוא בחי' המדות דאצי' הנק' הוי' כו' וד"ל.
והנה זאת הוא התבוננות דנה"ט אך אח"כ בא לבחי' התבוננות יותר פנימי' מצד נשמתו האלקי' שנק' ישראל שעלה במח' ומחמת זה מרגיש בבחי' הוי' אלקינו והיינו איך שהוא מחדש בכל עת ורגע מאין ליש בכל העולמות הנבראים בכל עת ורגע כו' (וזהו ענין יחוד או"א בל' הקבלה שנגלה מצד הנשמה דווקא כו'), ואזי נעשה אצלו מס"נ באחדצה. והנה גם היא ד"ת מצד שבא מצד ההתבוננות הוא לפ"ע הכלי הנפש כו', וכןצו אפי' אהבה דבכל מאדך נק' מאד שלךצז כו'), וזהו ענין הק"ש, אך ענין התפילה הוא הארת ד"ע והיינו שמאיר בנפש הציור איך שהיא קמי' כו' ולכן ענין ההשתחוואות הוא בתפי' דוקא כי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור