בחי' שוב כמאמר אם רץ לבךמד ע"י ההשגה דבינה שוב כנ"ל ע"י הארת אוא"ס שאחרמה הרצוא שנעשה ע"י ההשגה דבינה נמשךמו בחי' שוב ע"י [בחי'] ביטול דראי' דחכ'.
וביאור הענין למה נעשה ע"י החכ' בחי' שוב כי לכאו' הוא למעלה מבחי' בינה וא"כ הי' צריך להיות התגברות הרצוא. אך הענין יובן בהבין ענין עצם החכ' הוא בחי' ראשית הגילוי מאין בכחמז המשכיל ונק' בחי' שכל, ועפ"י רוב שכל זה [ה]מאיר כברק הוא שכל פשוט להיותו מושכל ראשון ואח"כ כשמייגע עצמו בשכל הזהמח להבין דבר מתוך דבר אז מוליד ממנו השכלות עמוקות בא"ע בלימט שיעור. ולכאורה איךנ יוליד משכל קטן שכל הגבוה ממנו, וע"כ שבחי' המושכל ראשון הוא הואנא עצם המושכל שלמעלה מגילוי אור והוא אינו מאירנב והוא אינו בגדר מעלה ומטה כלל ובו כלול כח העילוי וכח הירידה ביחד, והיינו מה שבכח השכל להשכיל ממנו השכלות עמוקות יותר נק' כח העילוי [שבו] (שהוא בחי' האין דחכ' הנק' מ"ע כמבואר בביאור תו"חנג כו'), ומה שבכח השכל להוציאנד השגות המלבישים השכל וכן להוליד בחי' מדות מהשגה והלכה למעשה מבחי' המדות נק' כח הירידה שבחכ' זאת (שהוא בחי' היש דחכ' הנק' מים תחתונים כו'), אך עצם המושכל הוא הכולל כח העילוי וכח הירידה כא' נמצא שאינו בגדר מעלה ומטה כלל. והנמשל יובן למשכיל בבחי' אוא"סנה שראשית הגילוי מאא"ס להיות מקור ההשתל' הוא בחי' נקודה בלבד ובה מלובש אא"ס בבחי' העלם למעלה מגדר גילוי אור (ונק' בחי' עקודים בל' הקבלה כו'), ומבחי' נקודה זאת [נתגלה כל בחי' ההשתלשלות בריבוי מדרגות בעא"ע עד אין קץ שהוא בחי' עלמין סתימין ובירידה אחר ירידה שהוא בחי' עלמין דאתגלי', ובחי' זאת] דעצמות אא"ס נמשך ומתלבש בהעלם בכל עולם בפרט בבחי' החכ' שבו. ונמצא שבחי' עומק רום ועומק תחת הוא בבחי' הבינה שהוא כח המגלה כל פרטי ההשתל' בעא"ע לאין קץ, ובירידה אחר ירידה עד אין תכלית שזהו בחי' מח' דבינה, ו[ב]בחי' זאת שייך לומר שכל מי שהוא בבחי' עומק תחת ביותר שרשו בעומק רום ביותר אבל בבחי' החכ' לא שייך לומר עומק רום ועומק תחת [כלל] כי הוא אינו בגדר רום ותחת כלל. ויובן עוד עפ"י משל א' מחטה שאין בה עדיין טעם כלל ולכן הכוסס את החטה מברך בפה"אנו מצד דלא אשתני למעליותא, אכן כשטוחנים אותה ועושים ממנה מטעמים שונים אזנז מתגלה ממנה טעמי' שונים משובחים מאד וע"כ [לומר] שכל הטעמים האלו היו כלולים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור