להבין שושר ענין פסח ומצה
נה
מעבר רק בדרך דילוג המהות במדריגה היותר אחרונה דייקא ולכן הוא בבחי' התלבשות בהעלם דוקא בבחי' קטנות דאבא וקטנות דמל' כנ"ל באריכות כו' וד"ל. ולפ"ז יש יתרון מעלה ליו"ט דפסח מצד אכילת מצה גם על השבת כידוע בטעם שנק' פסח מל' דילוגרכד כמ"ש ופסח הוי' על הפתחרכה כמשי"ת כו' וד"ל.
והנה מזה הטעם יובן מה שנאסר החמץ בפסח כמ"ש כל מחמצתרכו כו'רכז להיות שעיקר ענין יצי"מ הי' בבחי' האמונה שהוא ההכרה וההמשכה מצד העצם כנ"ל, והיינו להיות כי יצי"מ פירושו לצאת מן המיצר וגבול וכל בחי' גילוי אור מוכרח להיות ע"י צמצום העצמי', ואפי' בחי' שעשועים העצמי' שהוא ענין עליות הרצון להיות טוב בבחי' גילוי אור שזהו החפץ שמהעלם עצמותו יבוא לכלל גילוי אור בעצמו תחילה כיון שנעשה ע"י רצון והרצון הוא אור מציאות פרטי א"כ הוא בא ע"י העלם עצמותו. והנה ידוע דכח ההעלם הנ"ל נמשך ממדריגה למדריגה בצמצום האור ובמיעוט אחר מיעוט עד שנעשה למטה למטהרכח העלם גמור וחשך המסתיר לבחי' אלקות המחי' ומהווה, ומבחי' הסתר אור האלקי נמשך בחי' הרע דמדות רעות, ולכן למטה מצרים דקליפה היא מקור כל מיני רערכט כמש"א פרעה שהוא מלך מצרים לא ידעתי את הוי'רל היינו שאינו עדיין רע גמור בתאוות דמדות רעות, רק הסתר אור האלקי עד שאינו יודע משם הוי' שהוא הי' הוה ויהי' כאחדרלא מצד שבבחי' זאת כל ההשתל' בתכלית הביטול וכלא חשיב קמי', רק מבחי' אלקות בגי' הטבערלב בזה יש לו ידיעה ולכן קראו לו אלקא דאלקיארלג ע"י השתל' רבות דריבוי הממוצעים. ולכן גם בעסק מו"מ תופסים מקום אצלו הסיבות להביא ולהמציא טרף לנפשו עד שעושה אותם בעומק הלב והמוח, אבל אם הי' מאיר בו הביטול דשם הוי' לא הי' הסיבה תופסת כלל מקום אצלו רק לעשותה בלבד בלי עומק הלב ומוח רק מח' חיצוני' כו'. ולכן גלות הראשון שהיו ישראל [הי'] במצרים להיות כי קליפה זאת הוא קליפה ראשונה המסתרת וממנה נמשך כל מיני רע כו' (שהוא הרע דעמלק ראשית גויםרלד הרגשת עצמו ליש ביותר שזהו ג"כ מצד הרגשת העדר הביטול דשם הוי', ואח"כ מקליפת עמלק נמשכת ז' מדות [ה]רעותרלה כו').
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור