להבין שושר ענין פסח ומצה
נו
ולכן לצאת ממצרים לא היו יכולים אם לא ע"י שיצאו מהעלם היותר ראשון למע' שנק' מצרים דקדושהרלו ואפי' מבחי' מקור ההעלם הזה בעצמי' שהוא ענין ההעלם הראשון שנמשך ממנו רצה"פ להיות טוב ואור כנ"ל, ועי"ז האיר בהם אמונה הפשוטה שהוא [ה]התקשרות [ה]עצמי' [מ]נקודת יהדות[ם] בבחי' פנימי' ועצמי' מהות דאא"ס [ש]למע' אפי' מבחי' מקור כל רצון, ואמונה זאת נתגלה בהם בבחי' ההכרה הנק' נה"י דנה"ירלז דאבא ובחי' הכרה זאת נתגלה בדיבור במה שצועקין אבינו וכן בהילוך דיצי"מ למשך אחרי ה' בכל לב ונפש בלי שום קושיא המסתרת כנ"ל. והיינו מטעם שגם הדיבור חיצוני' וההילוך הוא בחי' היותר אחרונה שבזה מתלבש בחי' היותר אחרונה שבשכל שבזה מתגלה [בחי'] כח אמונה הפשוטה הנ"ל, ובכח זה דווקא היו יכולים לצאת ממצרים. וזהו ענין קטנות דאבא שהוא המשכה מעצמות אור אבא בלי [ה]העלאה דרצוא כלל (כמו בשבת ושאר[י] המועדים כנ"ל), אדרבה בחי' ההעלאה דרצוא הוא בחי' המנגד לביטול זה העצמי' דאמונה והכרה בלא טעם והתפעלות מורגשת רק כתינוק שקורא אבא כנ"ל, לפי שהתפעלות זאת דרצוא הוא בבחי' יש [מי] שמשיג ויש מי שמתפעל ועולה בבחי' העלאה למע' כנ"ל שזה[ו] הכח דגבורות[יו] של הקב"ה לצמצם עצמי' אורו להיות נכלל במאור, וכל מה שמתעלה האור במאור יותר נק' [עמ"ר] נעשה מזה עומק תחתרלח יותר שהוא ענין הגילוי הארה דהארה בהשתל' למטה מטה יותר, וכח זה נתפס בכח הבינה שהוא ג"כ בחי' השגה בבחי' [ה]יש ועי"ז יכול לתפוס כח אור האלקי המחי' ומהווה שהוא ג"כ בחי' יש לגבי אין האמתי דעצמות אא"ס, רק להיות ששרש עומק תחת [הזה] הוא בבחי' עומק רום לכן ע"י השגה זאת בבחי' יש בא לפנימי' השגה שהוא עניןרלט עומק המושג להשיג בחי' אין של היש שהוא ביטול והתכללות האור במאור הנק' עו"ררמ ולכן נעשה מזה העלאה דרצוא. אך כל הנ"ל בהשגת היש וביטול היש ג"כ בחי' יש יחשב ולכן יוכל להסתעף מזה אש זרה בהתנשאות והגבהה בגסות היפוך הביטול ושפלות דבחי' שוב, ולכן צ"ל שוב אחר הרצוא שהו"ע הראי' דחכ' שזהו בעצמות המאור דחפץ חסד כנ"ל שממתיק בחי' הגבורה דרצוא, לכן נמשך בחי' השוב מצד הרצוא דווקא מצד ששרשם אחד הם [מ]בחי' הרצון להיטיב שהוא בחי' טוב וחסדרמא נמשך מזה בחי' הצמצום דהשתל' כנ"ל. אך כ"ז הוא בחי' התגלות הביטול דאור אבא שהוא בשרשו [מ]בחי' ח"חרמב הנ"ל או למע' יותר עצמי' השעשועי' שזה נגלה בשבת, אבל עצמות הביטול דאור אבא הוא בחי' השפלות בעצם הבא מצד התקשרות העצמי' הנגלה בנש"י, וכאשר נתגלה התקשרות זאת מצד העלם העצמי' אזי גילוי האור אינו תופס מקום כלל לכן הוא [ב]בחי' שוב בלי רצוא דווקא, כי כאשר יש איזה העלאה דרצוא זה מורה שיש איזה בחי' גילוי אור וא"כ הוא אות וסימן שלא ניטהרמג כח ה[ה]תקשרות שבהעלם העצמי' כ"א הי' מתגלה התקשרות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור