שהוא בחי' חסד שבכתר שלמעלה מן החכמה ויש פרסא מפסיק בין זל"ז כמו שיש פרסא מפסיק בין אצי' לבי"ע כו', נמצא שאין ערוך לחיים לגבי הטוב (וזהו שבמאמר יהי רקיע פי' יהי'*119 רקיע כו' ויעש אלקים את הרקיעקיט כו' ולא כמו במאמר יהי אור שכתיב ויהי אורקכ ולא כתיב עליו עשיי' בפ"ע והיינו מטעם שיש שני רקיעים בין כתר לחכמה ובין אצי' לבי"ע כו' וד"ל).
וזהו ענין יפה שעה אחתקכא בתשומע"ט שמגיע בקה"ק בכתר (כידוע דתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הוא בחי' תר"ךקכב משא"כ בחו"ב אינו נמשך רק בחי' ישקכג, חצי התחתון דכתרקכד כו') מכל חיי העוה"ב שהוא בחי' גילוי אור בחו"ב שהוא בחי' תורה אורקכה כו', וזהו ענין מה שנאמר במשה כי טוב בט' רבתיקכו להיות מקור התורה הוא למעלה מתורה עצמה, וכן בכללות נש"י מצד אהבה דבכל מאדיך שבק"ש מעוררים בחי' הטוב הנ"ל שלמעלה מן החכמה להשפיע חדשות בחכמה דתורה ונעשו משפיעים לתורה כמ"ש מורשה כו' מאורסהקכז, והיינו שבמאד שלהם אעפ"י