הפך ים ליבשה
עב
הנקודה, ונמצא כאן ד' מדרי' משכיל ב' מעיינות בשכל ומח', וכולם מתאחדים עם המשכיל, השכל בודאי מקבל תמיד מן האין גם המח' והבינה יש בהם עומק אחר עומק ובעלי הבנה נק' נבונים שמבינים דבר מתוך דברטז, והנה לכאורה שעומק האחרון גדול מן הראשון, אבל האמת שגדול הראשון מן האחרון והוא להיות שעומק הראשון מקור לכל העמקים, ולכן המח' לבוש פנימי לקבל בתוכו אור חדש בכל רגע כנ"ל בנהר ומגלה ההעלם.
ועם כל המשלים דים ונהר ומח' ודבור יובן למעלה, הנה א"ס ב"ה פשוט בתכלית והוא לבדו הוא רק שנתאווה להיות לו דירהיז כו' לכן נתלבש ברצון דלהיטיב ומח' דאנא אמלוך מלכות דא"סיח, וזהו הנקרא מקורא דכולאיט, והנה מא"ס זה היה נמתח העולם עד בלי די בבחי' א"ס ממש רק ע"י צמצום נתלבש בבחי' נקודת חכמה עילאה דאצי', חכים ולא בחכמה ידיעאכ, ומהנקודה נעשה קו, והם הב' בחי' דחכ', והם בודאי בגדר א"ס, שהחכ' מאין תמצאכא ובא להתרחבות נהר דבינה עד שנתלבש במל' דאצי' שנק' יםכב להיות מלכותו בכל משלהכג (ונמצא למעלה יש ה' מדרי' ד' דנהר וים מדרי' חמישית), ונמשכה בעולמות בב' בחי' עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייאכד, עלמא דאתגליא חומר הנבראים הנק' יבשה וארץ, ועלמא דאתכסייא מח' שבדבור, וכמו בקי"ס שנתגלה מאצי' לבריאהכה (שהיו נשמות דבריאה) ע"י קריעת ים מל' דאצי', כן לעתיד בכדי שיתגלה מקורא דכולא, הוא ע"י שיקרע נהר דבינה ויתגלה ההעלם, וזהו שם נשמחה בו, השמחה הוא בהשגה דבינה כאשר משיג בכי טוב, אבל הנה לית מח' תפיסא בי' כללכו לכן צריך לענין הקריעה, שע"י הקריעה יתגלה עבר הנהר, והוא כל יכול, וכל מה שיתגלה ממדרי' גבוה ביותר יותר יבא בגילוי כי כך רצונו ית' שיתגלה לעין כל והתחלת הקריעה יהיה בנהר, אבל באמת יהיה הקריעה עד רום המעלות עד שיתגלה העלם עצמיות והכל יעבור ברגל בבחי' יבשה והתגלות, וכמ"ש ולא יכנף עוד מוריךכז.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור