חסד שברצון הנ"ל, כי הנה מה שאנו אומרים עליית והתכללות האור במאור לשון עלי' לא שייך רק בבחי' האור אבל לא בעצם המאור, ואדרבה על בחי' המאור שייך לשון ירידה והמשכה שהוא ענין בחי' תפיסא והלבשה בהארה דהארה המאיר בבחי' השתלשלות שבחי' תפיסא זאת פועל העלם עצמי' האור ולהיות נגלה בחי' הארה, ולכן בבחי' המאור יתפרש בחי' צמצום לשון תפיסא והלבשה בדבר מצומצם שהוא מלשון דחק כענין האה' דוחקת את הבשרעח וכענין צמצם שכינתו בין שני בדי הארוןעט להיות מועט מחזיק את המרובה, והיינו שכל העצמות יתעלם ויתלבש בבחי' ההשתל' שהוא רק פרט אחד לגבי העצמות כמו ויצא כברק חצופ. והנה בחי' תפיסא והלבשה [זאת] בא מצד הרצון שנתעורר בבחי' חסד וטוב שהוא להיות נמשך בבחי' מטה דווקא וידוע בשם הבעש"ט שבכל מקום שנתפס הרצוןפא שם נתפס העצמי' כנ"לפב, ובחי' זאת היא הגורמת צמצום והתעלמות האור להיות נראה אור. ונמצא שמקור הגבורות אלו הפועל התכללות האור במאור הוא בחי' חסדים שבמאור שהוא ענין צמצום הראשוןפג להיות נתפס למטה בהשתל' דווקא [כו' וד"ל]. ומבואר למעלה שבחי' זאת דרצון הנעלם הפועל את הצמצום הוא נתפס בבחי' ראשית הגילוי שאחר הצמצום שהוא בחי' הנקודה כנ"ל (שהוא בחי' עולם הנקודיםפד בכלל ובפרט הוא בחי' החכ' שבכל עולם ועולם כנ"ל ), ולכן אחר הרצוא דמוח בינה מתגלה עצם הנקודה דחכ' להיות בבחי' שוב שהוא ענין הביטול דראי' דחכ' בעצמי' כח האלקי המהווה כנ"ל. והנה בחי' זאת נק' קדושה שהיא עצמית גילוי אור החכ' הנק' קדש מלה בגרמי'פה כנ"ל, אך אחר הקדושה נמשך בחי' ברכה והו"ע המשכת אור אבא באימא, והיינו מה שנמשך הביטול [ה]עצמי' [הנ"ל] בכל פרטי ההשתל' להרגיש בכל פרט ופרט מפרטי ההשתל' בחי' עצם כח האלקי המהווה אותו, וזהו נק' [בחי'] כלל שאחר הפרט שהוא מרגיש את הכלל בכל פרט [ופרט] הנמשך ממנו, ובחי' זאת נמשך ע"י הדעת המיחד בחי' או"א ושרשו הוא מבחי' רצה"פ עצמו כמ"שפו קודם שנתלבש בבחי' טוב וחסד (שהוא בחי' פרט אחד מרצון הנ"ל). והנה בגמר המשכה זאת בכל הפרטים דבינה והיינו כאשר מתגלה אצלו ראי' החכ' דעצם המהווה בכל פרט מפרטי ההשתל' עד פרט היותר אחרון דעוה"ז הגשמי עד שאין מסתיר לפניו אפי' גשמי' דעוה"ז אז נק' בחי' יחוד אמיתי [ד]או"א, וזהו בחי' תשו"ע הנ"ל בהיפוך הרצוא עצמו לבחי' שוב כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור