יא

שגם באדם שהוא נברא פרטי אינו תופס מקום כלל ב' אותיות^מז נגד מה שיוכל לדבר אפי' ביום אחד וכ"ש נגד כלליות הדיבור של האדם, וכ"ש לגבי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע וממכ"ע^מח, אשר גם בחי' נשגב הוא אוא"ס הסוכ"ע הוא ג"כ רק שמו לבדו^מט כו', וע"י התבוננות זו יבא לדבקה בו ית' כי למה יחפוץ במה שנתהוה מב' אותיות ולמה לא ירצה יותר לאוא"ס ב"ה עצומ"ה שבב' אותיות ברא הכל וכתי' כי עמך מקו"ח^נ שמקור החיים ומקור התענוגים הוא עמך שבטל וטפל לך ובמה יחפוץ יותר אם בדבר הטפל אם במי שנטפל לו כו', וכאשר יאריך הרבה בהתבוננו' זו בהעמקת הדעת יבין גם שכלו הגשמי איך שהוא האמת באמת לאמיתו ויבא לדבקה בו בדיבוק אמיתי וקשר חזק בל תמוט, וגם נפשו הבהמית לא ימנע אותו מאחר שגם ע"פ שכל אנושי שהוא מקור למקור לשכל המדות דכח המתאוה דיצה"ר יבין בטוב טעם ודעת איך שמה טוב ומה נעים^נא ההתדבקות באלקי' חיים ומלך עולם^נב, וזשא"ה ואתם הדבקי'^נג בה' אלקיכם חיים כולכם היום פי' שע"י ההתדבקות לאלקות תהי' כולכם חיים בחיי החיים גם בבחי' היום שהוא בחי' היום לעשותם^נד בעוה"ז הגשמי, ולא יחי' בחיי בשרים ושכל הגשמי כמו שהוא בלי בחי' התבוננות הנ"ל שממשיך לאדם לפנות אחר ההבל ויהבלו לפנות כל היום וכל הלילה אחרי תאוות גשמים, וכל עסקו כל היום להיות בקנאה עבור התאוה והכבוד שהם מוציאי' את האדם מן העולם^נה היפך בחי' החיים הנ"ל, או מי שהוא רודף לבצעו כל היום הוא ג"כ כנ"ל בכדי שיוכל להשיג מה שלבו מתאוה או כבוד המדומה או שארי תאוות או שמתאווה לעצם הממון שיש מי שהוא משוקע בתאוה זו ג"כ לאהוב עצם המעות ולא הבכן שיוצא מזה שהרי הוא לא יתאוה כלל לקנות לעצמו חפצים יקרים או לפזר עבור להשיג כבוד יותר גדול מהראוי מפני כי חס על ממונו, וגם הנצרך לגופו ג"כ יקמץ בזה מפני שממונו חביב עליו מגופו^נו, וכ"ש לעשות איזה מצוה שעולה בדמים יקרים שיפלא בעיניו האיך יוותר ממונו אשר זהו כל חיותו ותענוגו לפי הסכמת שכלו המשוקע בתאוות גשמיות ורצונות זרים, לא זהו הדרך אשר ישכון בה אור הוי' ונמשל כבהמות נדמו^נז שהלא הבהמה היא^נח שרודפת אחר מאכל וכדומה מבלי

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org