רנט

עבודתו שלכך נוצר, אלא שהוא בחטאו המשיך ע"ע רוח אחרת ופגם במעשיו עד כי איננו ראוי לעבוד בג"ע, שאם כפשוטו מפני שלא יאכל מעה"ח^תשפה הלא כמה דרכים לפניו ית' שכשהי' רוצה לא הי' רואה עה"ח כלל, או לא הי' יוכל לגשת אליו גם מה הי' צריך לכרובי' ולהט החרב המתהפכת^תשפו לשמור את דרך עה"ח כו', אלא כנודע שלהט החרב המתהפכת זהו ק"נ^תשפז שבעבודת האדם היא מתהפכת מרע לטוב, וכשהאדם פגם במה ששינה ציווי הקב"ה שלכאו' צ"ל באיזה כח שינה דבורו של הקב"ה אלא לפי שהאדם הוא בעל בחירה^תשפח, ובעצם הנה גופו לוקח מן האדמה^תשפט והארץ שינתה ג"כ שהרי נצטוית עץ פרי שתוציא עץ שיהי' כפריו^תשצ, והיינו שיהי' עצו ופריו שוים, והיא שינתה והוציאה עץ עושה פרי, היינו שהעץ הוא רק עושה פרי לבד, אבל טעם העץ אינו כפריו, לכן האדם אשר לוקח ממנה ג"כ אין עצו ופריו שוין דהיינו הנפש והגוף אינם שוין שהגם שהנפש היא חלק אלקה ממעל, עכ"ז הגוף הוא גשמי ועושה את שלו, <91>

ּ ולכן עונשו שגורש מג"ע מקום ענג הנפש לעבוד את האדמה אשר לוקח משם היינו מקום שגופו לוקח משם ששינה את תפקידו כמו הארץ ששינתה^תשצא את תפקידה כו', ואז הי' עבודת האדם לתקן חטאו ונמצא כי לא שוה עבודתו אח"כ לכמו קודם החטא, שעם היות שגם אחר החטא עבודתו היא בשביל שיזדכך העולם שיהי' דירה בתחתוני', עכ"ז בתחלה הי' עבודתו בג"ע שהוא רק להמשיך בחי' ענג העליון למטה, ואח"כ עבודתו לזכך העולם שיהי' המקום ראוי להמשכת גילוי כזה כו'.

קיצור. אדה"ר הכנסתיו לג"ע וצויתיו כו' אף בניו כו', אל תראוני שאני שחרחורת דשמשא אזיל מני, ושרש הענין שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתוני' כו', וחטא אדה"ר שגבר הגוף על הנפש עי"ז שולח לעבוד את האדמה ששינתה תפקידה, אשר מזה יש כח בגופו של אדה"ר שלוקח משם לשנות ג"כ כו'.

(סג) ועפ"ז יובן מה שא"א בנוסח שמ"ע דמוסף^תשצב ושם נעשה לפניך כמצות רצונך^תשצג, משמע שקיום המצות שעד עכשיו עדיין אינם כ"כ כמצות רצונך, והיינו מטעם שנת"ל שעיקר מכוון בריאת העולם הי' שיהי' קיום המצות

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org