ע"י יזמרך כבוד אותיות התורה ולא ידום מתעלות למקורן ושרשן כנ"לרלא לכן יוכלו גם ישראל להיות לעולם אודך ולעלות בעילוי אחר עילוי מעלה מעלה דהא בהא תליארל כו', ועד"ז יובן איך ע"י שירה הזאת אמרו משה ובנ"י ג"כ שירה כו', וביאור הענין דכתי' התהללו בשם קדשורלב דלכאו' אינו מובן לשון התהללו שהוא לשון נפעל דמשמע שבהם נמשך בחי' תהלה, והרירלג אדרבה הם מהללים את ה' והל"ל הללו את שם קדשו ומהו לשון התהללו. אך הענין יובן עפמ"ש אד' שפתי תפתחרלד ופי יגיד תהלתיך, וביאור פסוק זה יובן עד"מ הנה כשאדם מתפלל ברוב העתים צריך ליגיעה רבה בהתבוננות עד שיפעול בלב, ולפעמים א"צ ליגיעה כלל רק מיד שתעלה במחשבתו אחדות ה' וגדולתו תמשך הלב מאליה בהתפעלות מבלי שידע מי הוא המושכה בעבותות אה"ר וכפלא יחשב בעיניו מהיכן באה לו הכוונה ברעותא דלבא מאליו וממילא כו'. אך הענין הוא, דכתי'רלה למען יזמרך כבוד ולא ידום, וכתי' אלקי' אל דמי לךרלו, ופי' בזהר דקאי על בחי' מל' שמזמרת תמיד נהורא תתאה קארי תדיררלז לנהורא עילאה ולא שכיך כו', וזהו ואני תפלה אני הוא בחי' מל'רלח הוא בחי' תפלה כו', ובחי' מל' כלולה מע"ס חב"ד ומדות ודבור, ובחי' הדבור ממנו נמשכו עשרה מאמרות המלובשים בעולמות ע"י חילופי' ותמורות וחילופי' דחילופי' ותמורות דתמורות כמ"ש בסש"ב ח"ב בשער היחוד והאמונה בסופו, ובפרט בנשמות ומלאכים כו' שמקבלים שלא ע"י העלם כ"כרלט כו' כמ"ש במ"א, והנה כשיש גילוי אוא"ס בתהלה זו של מדת המל' היינו כשהגילוי בחב"ד ומדות עד שגם בבחי' הדבור שבמל' כמ"ש למען יזמרך כבוד, אל דמי לך כו', הנה עד"מ באדם התחתון כשמתפלל ברעותא דלבא וגילוי תשוקת הלב שאז הדבורים יוצאים מעומקא דלבא ורשפי אש ודבר היוצא מן הלב נכנס ללב השומערמ עד שגם הוא מתפעל ג"כ מזה משא"כ אם הדבור בקרירות כו', וכמ"כ יובן למעלה בענין ואני תפלה דבחי' מל' שהוא בחי' חב"ד ומדות שבמל' עד גם בחי' הדבור שהוא בחי' האותיות כח הפועל שבנפעלים נשמות ומלאכים מאירים בבחי' גילוי אלקות דברים היוצאים מן הלב כו', עד שמאיר בחי' זו גם בנשמות שלמטה שנמשכים מאליהן להתפעל ולהתלהב לבורמא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור