ויאמר משה אל העם אל תיראו
תסד
יראתו על פניכם לבלתי תחטאו א"כ כיון שבא אלקים שתהי' יראתו ואיך אמר משה אל תיראו כו'.
להבין זאת צ"ל תחלה ההפרש בין אהבה ויראה, הנה יראה נק' זאת, בזאת יבוא אהרן אל הקדש שע"י זאת בחי' יראהי יבוא אל הקדש, ואהבה נק' זה כמ"ש זה אלי ואנווהויא. הנה תיבת אנוהו הוא תיבה מורכבת אנייב והואיג, פי' הוא דבר שנסתר ונעלם כמ"ש אתה הוא ה' אלקיםיד שלמעלה מבחי' נאצלים, אני והוא היינו מה שלמעלה מנאצלים שיתגלה בבחי' גילוי בנאצלים כמו עד"מ כאשר האדם שואל איש אחד אי' אדם ההוא שמזה מוכח שאדם ההוא נסתר ונעלם מאיתו שאינו יודע היכן הוא, וכאשר יפגע באדם זה גופא ושואל אצלו היכן אדם והושיבטו לו שזה אני בעצמי אותו אדם שאתה מבקש אותו, כך אני והוא שזה שנסתר ונעלם למעלה מנאצלים יתגלה בנאצלים וזהו אני והוא, ע"פ פשוט אנוהו לשון נויטז שקאי על בחי' ת"ת כי התחלת אצי' הוא מא"א כי א"א הוא שרש וראש ומקור לנאצליםיז ע"כ שייך לאצי' אבל כתר בכלל הוא למעלה מאצי' וע"י שת"ת עולה עד הכתריח עי"ז נמשך המשכת הכתר בבחי' ת"ת וזהו עיקר הנוי ויופי כו'. אך זהו רק קדוש וא"ו שהמשכת הקו הוא ע"י וא"ו כו', אבל כדי שיגיעו לבחי' קדשיט היינו ע"י זאת כמ"ש בזאת יבוא אהרן אל הקדש.
להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר לא זז הקב"ה מחבבהכ לכנס"י עד שקראה אמי, כי תחלה איתא במד"ר לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי עד שאח"כ קראה אמי לכאורה צ"ל איך קראה הקב"ה לכנס"י בשם אמי, אך זה קאי על מ"ת שבעת מ"ת קרא הקב"ה לכנס"י בשם אמי כמ"ש בעטרה שעטרה לו אמוכא ביום חתונתו, ביום חתונתו זו מ"תכב, שבעת מ"ת אמו כנס"י מעטר בכתר להקב"ה, ומה שנק' בשם אם כמו שהאם מברך את בני' כך כנס"י מברך להקב"ה. אך צ"ל מה צריך הקב"ה ברכת של כנס"י.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תר"ם ח"א
- מזהה
- rh-tsw43mgq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.