תב

בעוה"ז כו' עכ"ה), אבל מ"מ הוא שכר הנשמות רק נשמות בגופים יהי' גילוי גבוה יותר (ה' מצד הסוכ"ע שמשם שורש הגופים^מח וכמ"ש במ"א ע') ומ"ש ויגרש הוא עונש א"כ בערך כשכר לגבי עונש.

והנה אח"כ בהעונש כתי' וישלחהו לעבוד את האדמה אשר לוקח משם, וצ"ל מהו אומרו אשר לוקח משם והול"ל לעבוד את האדמה ותו לא. והענין דלכאור' צ"ל איך יש בכח נברא לשנות הדיעה העליונה והלא כשבראו ברא אותו בכל הפרטים ואיך שייך שרצונו יעשה היפך הרצה"ע (ה' אפ"ל הכוונה דכתי' נעשה אדם בצלמינו כדמותינו^מט וכמו שיש רצון למעלה כמו"כ נעשה רצון באדם ואיך יעשה ההיפך מרצה"ע ע'), אך זהו מפני שהאדם הוא בעל בחירה^נ ובזה הוא מחולק מכל הנבראים (אפ"ל ר"ל^נא גם בזה כו'), אך אף שהוא בע"ב מ"מ אפשר לבחור בטוב וכמ"ש ראה נתתי לפניך^נב כו' ובחרת בחיים^נג אף שהוא בדרך עצה מ"מ מי ששכלו ישר צריך לבחור כן ע"פ השכל, עז"א אשר לוקח משם, דזה מובן דעיקר העבודה אינו בהאדמה אשר לוקח משם דאל"כ הול"ל^נד ליישב אותו בארץ ולמה השיבו בגן הארץ אלא מוכרח לומר דעיקר העבודה הוא בג"ע, ומה ששלחו לעבוד כו' הוא עונש על החטא, וקאמר אשר לוקח משם מזה יובן סיבת החטא, דהנה הארץ שינתה ציווי' שנצטווה עץ פרי שיהי' טעם העץ והפרי שוים^נה ואח"כ נא' עץ עושה פרי^נו שאין עץ ופרי' שוים וכמו"כ האדם עץ הוא הגוף וכמ"ש כי האדם עץ השדה^נז והנפש נמשל לפרי ואין עץ ופרי שוי' דאף שהנפש היא חלק אלוקה ממעל^נח ויש לו אהבה לאלקות מ"מ הגוף עושה את שלו, וזהו שא' אשר לוקח משם, וזהו נתינת טעם איך שינה רצה"ע, הטעם הוא מפני שלוקח מן האדמה והיא שינתה ציווי' לכן האדם שינה ג"כ, ולמה שינתה הארץ יש ע"ז טעם אחר והוא שייך לתוהו ותיקון, ובמדה שאדם מודד^נט בה מודדין לו, דמפני שהגבירו^ס העץ על הפרי (ה' אפ"ל והוא מסיבת שינוי הארץ כנ"ל ואפ"ל שזהו הטעם שפגם בעולם כמשית"ל, ע') בה מודדין לו שיעבוד את האדמה.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org