אומר בכלל שנראו נו"ה כו', והרי אות על בחי' יצ"מ שיצאו ממיצר הגרון, ואומרו על נו"ה לפי שהם בחי' ההשפעה שבמדות וגם שלא כאו"א יכול לבוא לגילוי בחי' אהוי"ר, כ"א בבחי' נצח או הודאה כו', והמאו"א מפרש יותר ואומר שנו"ה דז"א זהו נמשכי' מהבינה ארץ החיים וכנ"ל שבא ע"י בחי' רעו"ד כו', והפרד"ס מבאר עוד יותר ואינו חושב הפעולה כ"א הפועל ואומר שזהו חג"ת שכשהם בחו"ב שז"ע ארץ החיים ארץ הוא בחי' בינהרצא ארץ עילאה וחיים הוא בחי' חכ' כמ"ש והחכ' תחי'רצב, ולפי שחו"ב הם תרדל"מרצג לכן אמר כשהם בחו"ב, וגם י"ל כי רעו"ד ז"ע שעה"נ דבינה שמחבר חו"ברצד, וע' בעה"מ שער שעשועי המלך בעצמותורצה, שמפרש נתיב לא ידעו עיטרצו זהו שעה"נ דבינה שמשה לא השיגו בחייו, וזהו הא"ב דא"ל ב"םרצז שהוא תוך הרל"א שעריםרצח, ונתיב בגימט' ב"פ רל"ארצט, והיינו רל"א שערים פנים ואחור, וא"כ זהו מאותיות שברשימו היותר נעלים ע"ש בעה"מ, אשר ע"י אותיות אלו מתגלה מבחי' אוא"ס בחי' התוס' אור מלפני הצמצום בבחי' היותר נעלה כו'.
<14>
ּ קיצור. הנצנים נו"ה נראו במל' שנק' ארץ, והיינו שהמל' מקבלת ממדות דאו"א, ויתפרש ע"ד ארצות החיים שזהו דוקא ע"י משם עי"ז בא לרעו"ד שהיא בינה, ושיווי ג' פי' שבזהר ובמאו"א ובפרד"ס, וזהו ענין נתיב לא ידעו עיט כמ"ש בעה"מ שער שעה"מ.
(יו"ד) והדרך הב' יובן עפמ"ש שערש החצר הפנימיתשא הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה כו' וביום החדש יפתח שיום החדש אינו מכלל ששת ימי המעשה להיות סגור בו שער הפונה קדים, והענין יובן עד"מ מבשרי אחזהשב