קלג

קשה ההיא שעתא קמי' קוב"ה לדחות את מדה"ד ואלמלא דאשגח קוב"ה בזכות אברהם דאקדים בצפרא למעבד רעותא דמארי' כדכתי' וישכם אברהם בבקר כו', כתיב הכא לאיתנו וכתי' התם משכיל לאיתן האזרחי, ונמצא כי מה שמפרש במד"ר שה"ש ע"פ אני חבצלת השרון על לע"ל, כמש"נ בד"ה ולקחתם, מפרש הזהר על קרי"ס.

והענין יובן ע"פ משארז"ל במדרש כונן ע"פ יהי רקיע הובא ביר"ג פ' בראשית ע"פ הנ"ל, וביר"ק ערך ים א' איתן ב', יום שני אמר הקב"ה יהי רקיע בתוך המים אמר למים התפלגו לשני חצאים ויתעלו חציים למעלה וחציים למטה, זדו ועלו כולם, א"ל הקב"ה אני אמרתי לכם עלו חציים למעלה ואתם עליתם כולכם למעלה, אמרו המים לא נרד, העיזו פנים לפני הבורא, ולכך נק' מים עזים, מה עשה הקב"ה הושיט אצבעו הקטנה וקרעם לשני קרעים ונפלו חציים למטה בע"כ, הה"ד ויאמר אלקי' יהי רקיע א"ת רקיע אלא קריע, וביקש הקב"ה לשורפם עד שעמדו והתחננו לפניו, א"ל דעו לכם שאני מבקש להעביר את בניי בנעלים בתוככם, אם אני מבקש לעשותכם ים ים, יבשה יבשה, מיד התנה עמהם זה שנא' לאיתנו לתנאו שהותנה עמהם בראשונה. ועוד התנה עמהם להסתער שלא להניח את יונה לילך תרשישה. ולכאו' הוא פלאי מהו ענין יונה לקרי"ס. וגם ענין שא' רצוני להעביר בניי בנעלים זהו לע"ל דכתיב והדריך בנעלים ולא בקרי"ס שהלכו ביבשה ולא נא' בפסוק שהלכו בנעלים, וכמ"ש בד"ה והחרים בסופו שענין והדריך בנעלים היא מעלה גבוה ויתירה על קרי"ס, וא"כ אין זה שייך לקרי"ס.

ויובן בהקדים שורש ענין קריעת ים סוף, בהיות ידוע כי ים ויבשה הם בחי' עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא וכל מה שיש ביבשה יש בים רק שברואים שבים הם נכסים ומחופים במי הים, משא"כ ברואים שביבשה כו' וכמ"ש בד"ה אז ישיר שבתו"א, וע' בד"ה וירא ישראל שבתו"א ששרש ים ויבשה הם ב' שמות הוי' שלפני י"ג מדה"ר. והיינו כי ב' בחי' אלו דים ויבשה ישנם עד רום המעלות, והיינו שכמו במל' דאצי' הנה בחי' ים הוא בחי' המל' כמו שהיא באצי' שמקבלת מספי' דאצי', שלכן נק' הים סופא דכל דרגין כו', ובחי' ארץ הוא בחי' מל' כמו שנעשה מקור לבי"ע, והם ב' הבחי' שבהממוצע, כי בחי' המל' הוא הממוצע בין אצי' לבי"ע,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org