ואם זרוע כאל לך (ב)
רו
לכן על נשמה דאצי' שייך לומר שחלק מכבודו היינו מבחי' ל"ב נתיבות חכמה שנק' כבוד כו' ומ"מ אלקיך אנכי אני על גבך שהרי העיגול מקיף את כולם בשוה, וזהו שאמר הכתוב הודו לאלקי האלקים פי' הגם כי משה נק' אלקים מ"מ אלקיך אנכי, וזהו הודו להקב"ה שהוא אלקי האלקים ואלקים הוא נשמות דאצי', ואם לא היו חוטאין בני ישראל היו כולם נקראים בשם אלקים כמ"ש אני אמרתי אלקים אתם, ונשמות דאצי' נק' ג"כ עכשיו בשם אלקים, והיינו הגם שקרא למשה אלקים מ"מ אלקיך אנכי אני על גבך כו' וזהו הודו לאלקי האלקים כו'.
ובזה יובן הפסוק ואם זרוע כאל לך כו' דמשמע דזהו דבר שא"א בלתי לה' לבדו ואין לאדם כח בזה גם לצדיקים מופלגים, והלא אנו רואים שצדיקים יפילו לרשעים ע"י תפילתם. אך הענין הוא משום דשרש הצדיקים הוא משם מ"ה דתיקון כידוע, ושרש הנפשות של הרשעים המה מבחי' התהו שנפל בשבה"כ כמ"ש הנפילים היו בארץ כו' המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם פי' מעולם הוא מעולם התהו שלפני בחי' התיקון וכמ"ש ואלה המלכים אשר מלכו כו' לפני מלוך מלך לבני ישראל, ואחר שבחי' התהו גבוה הרבה מבחי' התיקון האיך יהי' ביכולת הצדיקים להשפילם וזהו שאמר ה' לאיוב עדה נא גאון וגובה אחר שהם למעלה ממך.
אך הנה יש להבין בזה הלא ארז"ל תתקע"ד דורות אשר קדמו להבראות עמד ושתלן בכל דור ודור והמה העזי פנים ששתלן בכל דור להתברר ע"י שם מ"ה דתיקון והוא ע"י הצדיקים, ועוד דהרי לצדיקים כבר ניתן כח ועוז להפוך רע לטוב ע"י שם מ"ה המברר ב"ן וא"כ הגם שהרשעים הם מבחי' התהו הרי ניתן בחי' תהו להתברר ע"י שם מ"ה דתיקון כו' ולמה לא יהי' ביכולת הצדיקים להשפילם (והדרא קושי' לדוכתי).
אך עיקר הענין הוא דהנה יש הפרש בזה דכאשר הרשעי' המה בשלימותם בלתי בירור עדיין לגמרי אז לא יש ביכולת הצדיקים להכניעם ולהאבידם, אבל כשהרשעים מתבררין ויוצא מהם חלק הטוב אזי יש ביכולת הצדיקים להכניעם ולהאבידם כו'. וטעם הדברים כי כאשר המה בשלימותם הרי הם אנשי השם אשר מעולם התהו ממש והם גבוהים מבחי' התיקון ולא יוכלו להם אותם אשר למטה מהם במדריגה, אך כשמתבררים ע"י שם מ"ה ויוצא מהם חלק הטוב ולא נשאר רק חלק הרע שהוא בא בשבירה הנשאר בהיכלות החיצונים שלמטה מטה אזי בנקל מאד שיפלו ויאבדו לגמרי וכמ"ש כהמס דונג מפני אש כן יאבדו כו', כי רק מצד הטוב שבהם גבוהים המה מבחי' התיקון, אבל לאחר שהוציאו מהם הטוב ונכלל בקדושה ולא נשאר רק חלק הרע אותו יוכלו בקל להאבידו כו', והיינו ענין הבירור שניתן לתהו להתברר ע"י שם מ"ה דתיקון דהיינו רק ע"י בירור דוקא כנ"ל ולא כמו שהם בשלימותם כו'. ודוגמא לדבר בלעם הרשע שהי' גבה עינים ורחב לבב שהי' מבחי' התהו כו' ולא יכלו לו בני ישראל, אך כאשר הוציא ממנו משה חלק הטוב והוא במה שהשים ה' דבר בפיו כו' ונעשה תורה הרבה על ידו ע"י שנשא משלו ויאמר כו' שהוא כל פרשת בלק שניתנה למשה ולישראל, והפרשיות הללו מדברי בלעם הם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ב ח"א
- מזהה
- rh-7fejrnkd
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.