ויאמר גו' פסל לך
רמו
ביטול ממש, ובפמליא של מטה היינו הארת כחות נה"א המלובשת בגוף ונה"ב שלא יהי' מונע ומעכב מצד הגוף ונה"ב רק שיהיו כולם מסכימים ומתרצים ליחוד זה, כי התורה שנק' עוז נק' ג"כ תושיה שמתשת כח הסט"א שמצד הגוף כי לאום מלאום יאמץ כו'. ומבין שניהם שנותן כח לנה"א ומתיש כח הנה"ב, עי"ז נעשה תשוקה לאלקות.
אך זהו דרך כלל כח התו', ובתורה גופא יש ב' בחי' כלל ופרט, וזהו ההפרש בין לוחות הראשונות ובין לוחות אחרונות, שלוחות הראשונות לא הי' בהם כ"א עשרת הדברים, ולוחות אחרונות נק' פרט כי יש בהם תושבע"פ שהוא פרט כי בתושב"כ אינו מבואר כל דבר על בוריו כמ"ש בסכות תשבו ולמדו חכמינו ז"ל שהסוכה היא לא פחות משבעה טפחים ומחצה וסוכה שהיא למעלה מך' אמה פסולה, וכן בתפילין כתי' והי' לאות על ידך כו' ולמדו רז"ל שהוא ד' בתים ואצבעים על אצבעים, ומלא דקדוקים וסייגים וגדרים שיהי' הכל במדה וגבול, ושרש הפרטים היא הגבה למעלה, כי הכלל דתורה הוא ח"ע כי אורייתא מח"ע נפקת, אבל מדידת ודקדוקי סופרים שרשם מח"ס שבה מלובש גבו' דעתיק ששרשו מבוצינא דקרדוניתא מאמר קו המדה אשר מודד כל מדידות או"כ וממנה נמדד ג"כ המדות וגבולים דתושבע"פ וכמ"ש ישא ה' פניו אליך והאיך לא אשא פנים לישראל שהם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה, ופניו היינו פנימי' א"ס ונמשך דוקא ע"י דקדוק דכזית וכביצה.
דהנה אמרו ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה, כי נכנס יין יצא סוד, והסוד הגנוז בנפש הוא האהבה המוסתרת וע"י שיכנס בנפשו בחי' יינה של תורה שהוא בחי' קיום התומ"צ כדבעי עי"ז נמשך התגלות האהבה מוסתרת שתצא האהבה אל הגילוי בלב כנס"י שיהי' בוערים באהבה פשוטה למהוי אחד באחד. והענין דהנה דקדוקי סופרים שרשם מאה"ר כמ"ש אהבתי אתכם אמר ה' כמו למשל אהבת האב אל הבן שמדקדק אחריו שיהי' הולך בדרך הטוב כי רוצה שיהי' ישר בעיני אלקים ואדם, לכן מדקדק ומחמיר עליו כל מה שאפשר לדקדק, וכ"ז גורם האהבה התקועה בלב האב אל הבן, או כמו למשל מרגליות טובה עושים לה שמירה מעולה דאם החפץ אינו יקר אינו מדקדק בשמירתו אבל כל מה שהחפץ יקר יותר מדקדקים יותר בשמירתו, וכן יובן בנמשל למעלה דמפני עוצם אהבתו לישראל מדקדק עליהם לכן נתן להם תושבע"פ שהו"ע דקדוקים. אך בזמן בהמ"ק לא היו צריכים לכ"ז כי מצד גילוי העצום שהי' בבהמ"ק הי' ג"כ גילוי על הנפש כמאמרם ז"ל כדרך שבא ליראות כך בא לראות לכן לא הי' בתוקף כ"כ תאוות ומיצרי הגוף ונה"ב, והי' בנקל לבוא לידי אהבה ולא היו צריכים לאריכות ההתבוננות כ"כ כמו שלא נצטווה אברהם אע"ה על מצות פריעה כ"א הי' די לו במצות מילה בלבד כמשנ"ת בדרוש דחרבות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ב ח"א
- מזהה
- rh-d69rdhvq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.