אריב"ל גדולים נמוכי הרוח
שיז
אלא מבהמות ועופות, וכשהוא מקריב את הקרבן הבהמה היא מתעלית לשרשה פני שור שבפני שור, וקרבן עוף מתעלית ג"כ אל מקורה ושרשה שהוא פני נשר שבפני שור, משא"כ בירור דנה"ב שבאדם מתעלה לבחי' פני אדם שבפני שור כי פני אדם לארבעתן, נמצא שבו נכלל כל חיות המרכבה, וזהו כאילו הקריב כל הקרבנות כולם ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנא' זבחי כו' לב נשבר ונדכה כו' כי הנה ארז"ל במשנה א' פ"ד דאבות איזהו גבור הכובש את יצרו שנא' טוב ארך אפים מגבור, והיינו שע"י שכובש את יצרו ממשיך מבחי' א"א, והיינו בחי' י"ג מדה"ר.
והנה בתפלת המנחה של שבת אנו אומרים ואני תפלתי לך כו' אלקי' ברב חסדך, ולכאו' איך שייך לומר שם אלקי' בחסד, ומה גם ברב חסד, אך הענין הוא דהנה אית חסד ואית חסד, שהוא חסד שבסדר השתל' וחסד שלמעלה מסדר השתל', וזהו אלקי' ברב חסדך כי רב חסד הוא למעלה מסדר השתל' ומשם נמתקי' הגבורות דשם אלקי', ולכן הוא דוקא בשבת במנחה שאז מאיר גילוי רעוא דכל רעוין, כי בשבת הוא עלי' עד רום המעלות אזי מאיר גילוי רעוא דכל רעוין, ואזי נמתקין הגבורו' דשם אלקי', וכמו"כ ע"י תפלת הצבור ממתיקין הגבורות דשם אלקי' מפני שממשיכים יגמדה"ר שזהו"ע מ"ש מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו שמבחי' אלקי' נעשה אלקינו, וע"ז נא' הן אל כביר לא ימאס כי משם אלקי' נעשה אל שהוא חסד, כי בשם אלקי' האותיות ה' י' ם' הם דין, וע"י תפלת הצבור ממתיק ונעשה משם אלקים שם אל שהוא חסד. וכמו"כ ג"כ תפלת היחיד כשהוא בבחי' נמוכי הרוח עי"ז ממתיק הגבורות דשם אלקים כמבואר בזהר (פ' משפטי' דק"ח ע"א) שכל הקרבנות הם לש' הוי' אבל הקרבן לשם אלקי' הוא עציבא ותבירא דרוחא, ופי' בזהר"ק מהאריז"ל שכל הקרבנות עולים לש' הוי', אבל לשם אלקי' כתי' כי לא תחפוץ זבח שאינו מתרצה בהקרבת הקרבן מפני שיש לו טענה דהלא שמוע מזבח טוב כמו שאמר שמואל לשאול דהלא שמוע מזבח טוב ושאול הלך לטעמו ורצה להקריב קרבן, וגם הקרבן הוא רק על שגגות ולא על הזדונות, אבל עציבא ותבירא של הלב זהו קרבן אפי' לש' אלקים. וזהו שבקש דהע"ה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה ואיתא בלק"ת כי דכא הוא גבוה יותר מנדכה, אבל אפשר לומר כי נדכה הוא גבוה יותר מדכא, כי דכא הוא בתולדתו, אבל בהקב"ה אינו כן אלא מרום וקדוש אשכון את דכא כו' מרום זו בחי' כתר כמ"ש ואתה מרום לעולם ה' לעולם בחי' ניצחיות וקדוש זו חכ', הגם כי נכתב קדוש בוא"ו אך בתניא נת' שחכ' הוא כח מ"ה ואיתא בפרד"ס כ"ח הוא מה שהוא מתגלה בבינה, ומ"ה שהוא ביטול לגבי כתר ולהיותו בביטול אזי קדוש יוכל להיות כמו קדש שהוא בגרמי' שהו"ע חכ', וכ"ז הוא בדכא ושפל רוח כי תשמישו של
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ב ח"א
- מזהה
- rh-1akq1vmr
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.