[אך צ"ל כו' ועברתי באמ"צ] (ב)
רצא
באמת הפי' שהוא עבר לפניהם קאי על בחי' עליונה, כי הנה אמרו במד"ר שיש עשרה פעמים הוא בכתוב, חמשה לטובה וחמשה לרעה, ואי' שם שיש לנו הוא אחד דהוא טב מכולם הוא ה' אלקינו בכל הארץ, ולפי' הזהר קאי על ע"ק כי בזהר לא מצינו מפורש שמדבר גבוה מבחי' ע"ק, ואפ"ל שפי' הוא עוד יותר נעלה בחי' הוא ושמו אחד, וזהו שהשתחווה יעקב אבינו ע"ה ז' פעמים עד גשתו עד אחיו, כי ידוע ששרש עשו הוא מעולם התוהו ויעקב רצה להמשיך המקיפים דתהו לכן השתחווה ז' פעמים עד שבא למדריגה זו ואח"כ נתגלה עליו ממילא בחי' הוא, וזה הבחי' ישנו בכל דור וכאו"א מישראל יכול להמשיכו ע"י עבודה.
והענין דהנה כתי' וישקול אברהם לעפרון ד' מאות שקל כסף עובר לסוחר, שנתן לו מטבעות טובות והוא בחי' ומדריגת הוויתור, וכן כאו"א ע"י מדת הוויתור יכול לבוא לבחי' עובר לסוחר. והענין דהנה ארז"ל קדש א"ע במותר לך, כי ענין האיסור הוא מה שאסור וקשור בידי החיצוני' שאינו יכול להתעלות כלל כי שרש האיסור הוא מגקה"ט לגמרי, אבל ההיתר הוא שאינו אסור בידי החיצונים ויוכל להתעלות, כי שרש ההיתר מק"נ הנק' להט החרב המתהפכת שמתהפכת מטוב לרע ומרע לטוב, כמו למשל אם אוכל מאכל ומכוון כוונה הראוי' והנכונה לו עי"ז מתעלה המאכל, ואם מכוון בכדי למלאות תאוות נפשו הוא מוריד להמאכל, כי לדחות אותו כלל א"א לאדם כי שרש המאכל הוא הגבה ממנו כמ"ש אחור וקדם צרתני, אלא שמוריד אותו, ולכן נק' ק"נ להט החרב המתהפכת שמתהפך להקדושה, וזה"ע קדש א"ע במותר לך להמשיך בחי' קדש בדברים המותרים. אך כשמשבר את לבו ולא יאכל המאכל לגמרי עי"ז מתעלה המאכל באופן היותר נעלה, כי ע"י הכוונה מתעלה ע"פ סדר השתלשלות, אבל ע"י אתכפייא נתעלה בבחי' שלמעלה מסדר השתלשלות. וכן צ"ל בכל עניני מדות הנפש לאכפייא ולשבור אותם, הגם שהוא היתר גמור, אך האתכפייא יהי' בלב שלם בלב א' ולא בלא לב ולב כמ"ש בתו"א, כי אם לא ה"ה נק' זונה וה"ז הרוח שטות המכסה כו', ובכל דחי' ודחי' שישראל מדחה את תאוות גופו ומקרב לבו לעבודת ה' ה"ז בחי' מס"נ כי מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא.
וזהו ענין הוויתור שהוא יותר נעלה מקדש א"ע במותר לך, כי הנה ארז"ל מפני מה חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על ד"ת ולא עשו לפנים משוה"ד, ומ"מ הרי גם לפנים משוה"ד למדו מרמז בתורה וא"כ ה"ה מרומז בתורה, וכן קדש א"ע למדו מקרא, וענין הוויתור הוא לאכפייא אפי' מה שמותר ע"פ התורה וגם אינו בקדש א"ע במותר (ובקדש א"ע במותר ג"כ אין שיעור), ועי"ז גורם שיהי' למעלה ג"כ מדת הוויתור שיאיר ויתגלה בחי' הוא ושמו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ב ח"א
- מזהה
- rh-nf4wdzg2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.