ועשו לי מקדש
רלו
שלמעלה מן הטעם ודעת, כמ"ש בסידור ובלק"ת ובתו"א פ' ויקהל, ושרש הב' רצונות הוא מב' הבחי' שיש בנפש נר"נ ח"י, כי נר"נ הם פנימי' ומזה נמשך הרצון התחתון, וח"י הם מקיפים ומזה נמשך רצה"ע, ובמ"א נת' שהוא נשמתא לנשמתא, והנה במ"ת אמרו שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן היינו שנתחבר הנפש שבגוף עם שרש הנפש שהוא ח"י שהאירו בפנימי', וזהו שאמרו ע"פ וכל העם רואים כו' רואים את הנשמע ושומעים את הנראה כי במקיפי הנפש שם אין התחלקות ראי' ושמיעה וכאשר האיר בגופם מקיפי הנפש היו יכולים לראות את הנשמע כו', והכח ע"ז הוא כמ"ש פנים בפנים דיבר הוי' עמכם שע"י דיבור הוי' נעשה שם הוי' בכאו"א מישראל ובכללות שם הוי' ישנו גם ח"י כי היו"ד וקוצו של יו"ד מרמז לח"י וזהו מדריגת סיני.
ומה שאמר הרמב"ן שבבהמ"ק הי' בהסתר אין זה לגריעותא כ"א למעליותא והוא ע"ד יפה הצניעות כמ"ש והצנע לכת עם אלקיך. והענין כי הנה בתורה כתיב ב' פעמים וכבוד הוי' מלא את המשכן כי יש שני בחי' כבוד, כבוד תתאה וכבוד עילאה, ובבהמ"ק הי' ב' בחי' כבוד, ולכאורה הלא כתי' מכה"כ ומהו החידוש שהי' בבהמ"ק, אך כי בעולם הוא בהעלם והסתר ולכן אמרו כל המהלך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה זהו מצד בחי' ממכ"ע והוא בהעלם, אבל בבהמ"ק הי' בגילוי וגם כבוד עילאה הי' ג"כ בבהמ"ק ועי"ז הי' ביטול הנה"ב וביטול הנה"א, כי יש שני בחי' ביטול, ביטול היש שהוא ביטול הנה"ב, וביטול אמיתי הוא ביטול הנה"א, וע"י ב' בחי' כבוד עי"ז הי' בנפש ב' בחי' הביטול. והנה כתיב כי על כל כבוד חופה שעל ב' הבחי' כבוד יש בחי' חופה הוא המקיף הכולל לשניהם בשוה, וזהו מ"ש איה מקום כבודו, איה הוא ג' ראשונות, או ג' ראשי ראשים, ולרוב העלמו אינו מושג לכן נק' איה, וזהו הצניעות שהוא המקיף הי' ג"כ בבבהמ"ק, ולכן היו יכולים אז לבוא לבחי' השתחוואה כי הי' הגילוי העצום, ומזיוו האיר ג"כ בנפש האדם ולכן היו שואבין רוה"ק כי רוח הקודש הוא פרט, ובבהמ"ק הי' גילוי כללות המקיף, אבל עכשיו שאין לנו בהמ"ק אין אנו יכולים להשתחוות, ומ"מ בעבודה ברוחני' ישנו גם עכשיו.
וזה"ע יריעות המשכן כי יריעות הוא מלשון חיבור כמ"ש עלי פלשת התרועעי ופרש"י מלשון ריעות וחיבור, ויריעות נקראים המצות כי על כל מצוה אנו מברכים אשר קדשנו כו' וצונו מלשון צוותא וחיבור כי המצות שרשם מרצה"ע ב"ה וע"י שמקיים המצוה עי"ז מתחבר לרצה"ע ב"ה, וגם לפי הפי' מלשון ריעות ואהבה וחיבה ג"כ אתי שפיר כמ"ש שמח תשמח ריעים האהובים שהוא מדות שבכתר והמצות הם לבושים לנפש וזהו המקיפים, וא"כ ישנו במצות כל הבחי' שהיו במקדש המקיפים והפנימים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ב ח"א
- מזהה
- rh-6vr7mdvs
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.