ויקרא משה גו' משכו וקחו
רכא
ויקרא משה גו' משכו וקחו
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן כו'. וצ"ל הלא תיבת משכו הוא מיותר שהעיקר הוא הציווי של וקחו, ובזהר מפרש משכו יומין עילאין ביומין תתאין, היינו לחבר אותם, ותיבת משכו עולה שס"ו כמנין ימות החמה שמש הוי' יומין עילאין, ומה שימות החמה הם שס"ה ומשכו הוא שס"ו היינו כמו קודם הנסירה שהיתה חוה א' מצלעותיו וא"א להיות אבר בלא גיד, ושרש ההמשכה הוא ממקום גבוה מאד שהוא קודם הנסירה, אך החיבור הוא מיומין עילאין ליומין תתאין שהוא שס"ה כמנין ימות החמה, אך צ"ל למה דוקא ביצי"מ הי' צ"ל דוקא החיבור דב' מיני ימים.
אך יובן בהקדים מ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים דכמו שהשמש מאירה אורה מלמעלמ"ט בריבוי אור, ומאירה מטה מטה באין מונע ועל כל דבר בשוה, שלא יתכן לומר שעל דבר גדול מאירה יותר ועל דבר קטן מאירה פחות, אלא שמאירה אורה בשוה אם לא שיש דבר המגביל ומונע, אך זהו דוקא ביום, אבל בלילה היא הולכת תחת כדור הארץ ומ"מ מאירה ע"י הלבנה, אך הוא בהעלם כי כדי שתאיר ותשפיע בלבנה הוא ע"י ריבוי צמצומים ואח"כ מתעלם האור בלבנה והלבנה מעלמת ומסתרת אורה לגמרי עד שנעשה מהות אחר, ומה שהלבנה מאירה לארץ ולדרים הוא לאחר העלמת אור השמש ונמצא שמאירה בעולם אור אחר ולא אור השמש, או אפ"ל שמאירה אור השמש בדרך או"ח שמהכאות השמש בלבנה נעשה או"ח (הנק' בל"א ווידער שאיין).
וכן יובן בנמשל למעלה שאלו הי' מאיר בעולמות גילוי יומין עילאין הנק' שמש הוי' שהן מדותיו ית' כמו שהם לא הי' מציאות התהוות נבראים בע"ג וריבוי התחלקות כל עולם לפי ערכו עולם הבריאה ויצירה ועשי' עוה"ז הגשמי' ובריבוי התחלקות, כי אצי' הוא גילוי ההעלם מאלקות וא"כ ה"ז אלקות ממש ואם הי' מאיר למטה כמו שהוא, היה גילוי אלקות למטה כמו למעלה ולא הי' מציאות יש ודבר, אלא ע"י שנתעלם אור ז"א דאצי' במל' וגם זה ע"י ריבוי הצמצומים כמ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו, ואח"כ מתעלם האור לגמרי עד שנעשה אור חדש שלא מעין אור האצילות עי"ז מתהווים הנבראים, והגם כי כח ההעלם הוא ג"כ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ב ח"א
- מזהה
- rh-bn3a7nhh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.