חדש לגמרי כאלו לא הי' כלל בהאין בתחלה, כי לפי הפי' שאינו מושג הרי שבתחלה לא הי' מושג וכשנתהווה ה"ה מושג ליש ודבר א"כ הוא התחדשות לגמרי, ואפי' לפי הפי' אין הארה בעלמא הרי א"א לומר שהגשמיות הי' כלול במקורו כמו שהוא עכשיו גשמי דא"כ ה"ז השתל' ולא יש מאין ובדרך השתלשלות לא הי' מתהווה הגשמי מן הרוחני, אלא ע"כ שהוא דבר חדש לגמרי וא"כ ה"ז העלם הבורא מהנברא, ונמצא כי בכל דבר הנברא בגשמי' משרשו שברוחני' תחלה משתלשל רבבות מדריגות השתל' שהוא כענין השגת עו"ע ואח"כ מתעלם מן הדבר המתהווה עד שמתהווה מציאת יש של הנברא מאין שאינו מושג והוא הארה כו'.
והנה בתו"א פ' תשא ע"פ זה יתנו אי' שמה שנראה העולם ליש הוא שקר גמור כו'. והאמת כן הוא, אך ע"פ השכל קשה ליישבו שהרי נראה מציאות העולם יש ונפרד והאיך יתיישב שהוא שקר גמור. ועוד אם נאמר שכוונתו שאין שום מציאות כלל א"כ מהו שכתב בראשית ברא הלא לא נברא כלל כ"א שנדמה לנו וה"ה כמיותר בתורה ח"ו. לכן בהכרח לומר שנמצא העולם ליש ודבר, וכדמות ראי' לזה ממארז"ל במשנה ספ"ז דסנהדרין שנים לוקטין קשואין אחד לוקט חייב ואחד לוקט פטור העושה מעשה חייב והאוחז עינים פטור, ואם נאמר שלא יש מציאות העולם כלל מפני מה העושה מעשה חייב הלא אינו עושה בהכישוף שלו כלום מאחר שלא יש קשואין כלל כ"א נדמה לנו שזהו קשואין כו', ואם נאמר שלא יש מציאות העולם כלל הרי גם הסקילה אינה כלום, נמצא שלא יש שכר ועונש ולא יש תומ"צ שזה א"א כלל. אלא הענין הוא דבאמת מציאות העולם הוא מציאות רק שלכל דבר ודבר מפרטי הנבראים דבי"ע יש שרש ומקור למעלה, ותחלה משתלשל ממקורו בדרך השתל' המדריגות ואח"כ בדרך יש מאין היינו שבחי' המהווה מסתתר מן הדבר המתהווה, אבל אם הי' מתגלה המהוה על הדבר המתהווה הי' נעשה מן הדבר הנתהווה אין ואפס, והמופת לזה שהרי גם המלאכי' שהם שכליים נבדלים והם נבראים הגדולים שעליהם נאמר מה גדלו מעשיך וכמ"ש במ"א שהמלאך בשליש העולם עומד הנה ארז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם ופי' שכאשר נתגלה עליהם יותר מהחוק הקצוב להם נתבטלו לגמרי, וכ"ש כשהי' מתגלה על שארי הנבראים הי' נעשה מהם אין ואפס לגמרי, וא"כ גם בעת אשר אינו מתגלה עליהם וה"ה נמצאים ליש ודבר מ"מ אינם מציאות אמיתי, והראי' לזה מנהרות המכזבים שמכזבים אחת לשבוע היינו אחת לשבע שנים ה"ה פסולים לקידוש מי חטאת, והגם שכעת הם הולכים בטוב רק מאחר שאחת לשבע שנים נפסק הילוכם הם פסולים גם בעת שהולכים, וא"כ הלא ארז"ל שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב שנמצא אחת בשבוע הם מכזבים ונפסקים, וברצות הבורא הרי יכול גם עכשיו לגלות המהווה על המתהווה ויהי' אין ואפס מהכל, לכן גם בעת אשר העולם נמצא הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור