(קא) בשר.
דאין מליחה לכלים להפליט מה שבתוכם על ידי מליחה1.
ומ"ש רמ"א בסי' ק"ה סי"ב דאסור לכתחלה למלוח גבינות בדפוסי עכו"ם, היינו משום דהדפוסים עצמם חשובים רותח קצת מרוב מליחה שמולחים הרבה פעמים בדפוסים2, ומהאי טעמא אוסר שם בהגהות שערי דורא3 אפילו בדיעבד, על כן אוסר רמ"א על כל פנים לכתחלה (מנחת יעקב4).
ואע"ג דגם למלוח היתר בשאר כלי איסור אוסר שם רמ"א לכתחלה5, היינו דוקא בכלי שנבלע בו איסור על ידי האור, אבל אם לא נבלע רק על ידי מלח מותר אפילו לכתחלה, דיש חילוק בין רותח מחמת האור לרותח מחמת מליחה (איסור והיתר הארוך6).
ואפילו לא הדיח הכלי מותר דבשר חי אורחיה בהדחה (ש"ך7).
(ומחמת שנמלח בכלי בלא הדחה אין לחוש8, דאפילו נדבק בו מעט דם הוא נתייבש ונתקשה והוה ליה טהור מליח וטמא תפל9 דשרי אם אין האיסור רך וצלול כדלקמן סי' צ"א10):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור