(צו) רותח

(צו) רותח.

אפילו אחר שהודח הכלי (ש"ך¹).

ובגמרא² אמר רב נחמן³ אמר שמואל קערה שמלח בה אסור לאכול בה רותח. ופירש"י לפי שנבלע בה מן הדם ונותן טעם ראשון הוי כאיסור גמור. וכתב הרא"ש⁴ דמיירי דוקא בקערה שאינה מנוקבת. והטעם כתב הרשב"א⁵ לפי שהדם משתהה שם ולכך נבלע (אבל בקערה מנוקבת אמרינן דמא משריק שריק ונופל דרך הנקבים, ויתבאר לקמן סי"ז⁶).

והא דקי"ל⁷ דאין מליחה לכלים, היינו שאין כח במליחה להפליט מכלים הבלוע בהם, אבל מכל מקום יש לו כח להבליע⁸, ועל ידי בישול יוצא (הגהות שערי דורא⁹, ט"ז¹⁰).

והוא הדין אם מלח על גבי דף שאינו חלק ולא הניחו במודרן, שיש לחוש ולהסתפק שמא הוא כלי שאינו מנוקב, אסור להשתמש על הדף רותח¹¹ (ל"ח רמ"י). ומהאי טעמא כתב בהגהות שערי דורא¹² דמנהג כשר למלוח על גבי דף מיוחד לכך, שלא ישתמש בו דבר אחר:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org