אפילו נתקנח הכלי היטב. דסבירא להו דהכלי נחשב כרותח מחמת המליחה אפילו לאחר שהודח1 ומפליט קצת מדופני הכלי (כמו סכין ששחט בה דאגב דוחקא דסכינא מפליט2, והכי נמי מפליט אגב חומו). ועל ידי הדחה מותר, שמים צוננין מפליטין הם קצת, שהרי מכשירין הן כלי יין נסך אפילו מכניסו לקיום3, וכיון שכן אף בשאר איסורים כל שאינו מסתרך כל כך עם הדחה מפליט קצת.
והסברא ראשונה סבירא לה דהכלי חשיב צונן לאחר שהודח, וסגי בקינוח יפה4. אבל אין להכשירה בלא כלום, דהא איכא טיחת דם שנדבק בו (משמרת הבית5 גבי סכין):