(קיט) נהוג.
דאע"ג דמוהל היוצא מבשר לאחר שיעור מליחה הוא מותר כדלעיל סי"ט1, מכל מקום הציר הוא מהדם ומלח שנתמחה, ודם האיברים אחר שפירש אסור (מרדכי2), וחשוב רותח3 ונבלע בבשר.
ומכל מקום כדאי הם המקילין שאין לאסור אלא כדי קליפה אפילו שהה שיעור כבישה, דהא רבו האומרים דמותר לגמרי, וכן עשה רש"י מעשה4. ומיהו כדי קליפה בעי אפילו יש ס' במה שבתוך הציר נגד הציר (ש"ך5, מנחת יעקב6[)]. זהו דעת רמ"א.
אבל רש"ל7 כתב דמה שבתוך הציר כולו אסור אם שהה כשיעור כבישה (מנחת יעקב8), ומעט למעלה ממנו כדי קליפה9. ואם יש ס' בתוך הציר נגד הציר מותר10. אבל מה שלמעלה מן הציר אינו מצטרף11. ומכל מקום אם נתערב חתיכה זו באחרות חד בתרי בטיל, ואין צריך ס' בבישול, דכדאי הם המקילין לסמוך עליהם בכה"ג (רש"ל12, ט"ז13).
והא דאסרינן בשר ששהה שנתנו בכלי שאינו מנוקב ונתמלא מצירו, היינו דוקא כשלא הודח כלל, אבל אם הודח אפילו הדחה אחת באחרונה שרי14, דהמוהל היוצא ממנו הוא מן הבשר דכבר עבר מעליו המלח והדם, כדלעי' סוף ס"ח15:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור