(יז) יש להתיר.
פירוש כסברא הראשונה שבשו"ע, דהיינו על ידי הדחה ומליחה שנית, ואז מותר אפילו נמלח כעין לקדרה1 ושהה במלחו שיעור מליחה, שבמקום הפסד מרובה כדאי הוא הרא"ש לסמוך עליו ולומר שאין דרך המלח להבליע דם שעליו (מפני שאין נקרא דם בעין ממש) אלא להפליטו, וטעם ההדחה אינו משום דם שעליו אלא כדי שיתרכך הבשר, ולפיכך צריך מליחה שנית שבראשונה לא יצא כל דמו. אבל בלא הדחה ומליחה שנית אין להתיר אפילו בהפסד מרובה2 (וכל שכן אם לא נמלח מתחלה רק מליחה מועטת או שלא שהה שיעור מליחה והודח) (ש"ך3, מנחת יעקב4).
ומותר לצלי אפילו בלא הדחה אם הוא הפסד מרובה (ש"ך5), שהרי מכיון שמוציא במליחה עם הדחה מוציא בצלייה בלא הדחה, דהא לצלי אין צריך הדחה כדלקמן סי' ע"ו6:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור