(קיא) לצלי.
לפי שאין אנו בקיאים עתה להבחין בין מליחה של קדרה למליחה של צלי1. ועוד דדוקא לענין שתחשב הבשר כרותח בעינן מליחה כעין מליחה לקדרה, אבל הכא אי אפשר שאפילו מליחה של צלי לא יפלוט כל שהוא מן הדם, והציר הנוטף הוא אינו נאכל מחמת מלחו2, וחוזר ונבלע בבשר מאחר שהכלי אינו מנוקב (אור זרוע3). ואף שעיקר הטעם הוא מחמת דם שנשאר בו שפירש ממקום למקום, מכל מקום קל וחומר הוא שיש לו כח לעקור לחוץ שיפרוש ממקום למקום, ממה שיש בו כח להפליט קצת אפילו לחוץ (איסור והיתר הארוך4):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור