עד דאמרו ע"ז (ברכות כב.) מה להלן – בשעת מ"ת דוידבר אלק' אכה"ד – באימה וכו' אף כאן – כשכל אחד, מי שיהי' לומד תורה – באימה וכו', אף שיש חלוקים בהבנת התורה מן הקצה אל הקצה, וכמרז"ל (עירובין נג.) לבן של ראשונים כפתחו של אולם וכו' ואנו וכו'.
וזהו שאמר צו"ד מונחת ולא מו"מ, כי ממערב למזרח היו חלוקים בקדושת המקום בביהמ"ק, וכל שהוא יותר למערב קדוש יותר – וביד הל' ביה"ב רפ"ד שהארון הי' במערבו של קה"ק גופא, וברשב"ם ב"ב (צט.) ד"ה ארון דהי' אצל כותל מע' דקה"ק. ודלא כדעת רש"י ד"ה מקום יומא (כא.) שניתן באמצעו, וכ"ה בתוד"ה דוחקין מנחות
ועד דאמרו על זה חז"ל (ברכות כב, א) "מה להלן – בשעת מתן תורה ד"וידבר אלקים את כל הדברים"תכז – באימה וכו' אף כאן – כשכל אחד, מי שיהי', לומד תורה – באימה וכו'", לפי שלימודו של כל אחד הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיניתכח,
וכל זה – אף שיש חילוקים בהבנת התורה מן הקצה אל הקצה, וכמאמר רז"ל (עירובין נג, א) בנוגע לחילוקי הדרגות בהבנת התורה "לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים וכו' ואנו וכו'", כי, החילוקים אינם אלא בהבנת התורה, אבל קדושת התורה (שהיא תורת ה', דבר ה' ממש) היא בכל הדרגות שבהבנת התורה בשוה.
וזהו שהתופס לעיקר עבודת המוח ושכל, לימוד התורה, אמר צפון ודרום מונחת ולא מזרח ומערב, כי:
ממערב למזרח – היו חילוקים בקדושת המקום בביהמ"ק, וכל שהוא יותר למערב, היינו, קרוב יותר לקדש הקדשים שבמערב, ששם מקום הארון שבו היא השראת השכינה, קדוש יותר, וכמו ההיכל שהוא למערב יותר מהעזרה, קדוש יותר מהעזרה, וקדש הקדשים שהוא למערב יותר, קדוש יותר.
– וכן הוא בקדש הקדשים גופא, שבמערבו הוא קדוש יותר, כמ"ש הרמב"ם ביד (הל' בית הבחירה רפ"ד) שהארון הי' במערבו של קדש הקדשים גופאתכט, וברשב"ם ב"ב (צט, א) ד"ה ארון כתב דהארון הי' אצל כותל מערבי דקדש הקדשיםתל. ודלא כדעת רש"י ד"ה מקום יומא (כא, א) שניתן באמצעו של קדש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור