בפתילה ישנה (ודלא כקושית הרשב"א בזה), וא"כ גם בב"נ להתוס' נאמר כן, דאין להטיבם פעם ב', כיון שכבר הטיבם בבקר. ולכן אוקמי התוס' למשנה דיומא בשעת הנס דוקא, דלא הטיבם בבקר ולכן מטיבם בה"ע.
והא דבתחלת הדרוש כתב שרק נר הו' מדליק ביום, הוא, מפני דאין חיוב הדלקת נר ז' מצ"ע, כ"א כדי שיהא שם נהמ"ע על נר הו', וכמ"ש הרמב"ן והרשב"א. ואחז בזה לישנא דקרא, תו"כ, ספרי, ש"ס שבכ"מ נזכר רק נר אחד, אלא שהתנא דתמיד ספ"ג גילה, דממילא צריך להדליק נר שהוא מזרחי לו. ופשוט.
וטעמא דסדר ההטבה וההדלקה דב"נ אלו גופא כנ"ל, י"ל, דהא כי נכנס בהיכל
בפתילה ישנה (ודלא כקושיית הרשב"א בזה). וא"כ גם בנוגע לב' נרות המזרחיים לדעת התוס' נאמר כן, דאין צריך להטיבם פעם ב' בין הערביים, כיון שכבר הטיבם בבקר.
ולכן אוקמי התוס' למשנה דיומא "נכנס . . בין הערביים . . להטיב את הנרות" בשעת הנס דוקא, אף שגם שלא בשעת הנס צריכים להיות שתי נרות מזרחיים דולקים כל היום – כי, שלא בשעת הנס, היו מדשנן (קודם הדלקתם) בבוקר, ולא הי' צריך להטיבן עוה"פ בין הערביים, וא"כ, מ"ש במשנה דיומא שבין הערביים נכנס "להטיב את הנרות", עכצ"ל דקאי בזמן שלא הטיבם בבקר, היינו, בשעת הנס, שלא היו כבים בבוקר, וכיון שלא הטיבם בבוקר לכן מטיבם בין הערביים.
מו. ועפ"ז אתי שפיר שיטת אדה"ז בדרוש הנ"ל בתורה אור:
מ"ש ש"מדליק נר הששי אחר הטבתו, ואח"כ מדליק נר הז'" – הוא ע"פ שיטה הנ"ל (הרשב"א, הרמב"ן והתוס') שמדליק ב' נרות בבוקר.
והא דבתחלת הדרוש כתב שרק נר הו' מדליק ביום, הוא, מפני דעיקר חיוב הדלקת נר המערבי ביום היא בנר הו', ואין חיוב הדלקת נר הז' מצד עצמו, כי אם כדי שיהא שם "נר המערבי" על נר הו', וכמו שכתבו הרמב"ן והרשב"א (כנ"ל סמ"ד). ולכן כתב אדה"ז "מדליק . . נר המערבי שהוא נר ששי". ואחז בזה לישנא דקרא, תו"כ, ספרי, ש"ס – שבכל מקום נזכר רק נר אחד, אלא שהתנא דתמיד ספ"ג שכתב "ב' נרות מזרחיים . . מדליקן", גילה, דממילא צריך להדליק גם נר שהוא מזרחי לו שעל ידו נקרא "מערבי", ופשוט1.
מז. וטעמא דסדר ההטבה וההדלקה דב' נרות אלו גופא הוא שמטיב נר הז' ואח"כ מטיב נר הו', כנ"ל – יש לומר:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור