והנה, כשנכנס כהן בהיכל להטיב הנרות, הרי נהמ"ע שהוא הסמוך לקה"ק הוא מקודש מכולם, דהוא לפני ה', וא"כ הוא צ"ל קודם לכולם במצות הטבת הנרות, ולכן בכניסה הא' מטיבו גם הוא. אבל בד"א, אם מצא ב"נ מז' דולקין, אבל אם מצאן כבוין, כיון דפגע בהם, ובנרות מז' פגע ברישא בכניסתו להיכל, תיכף חל עליו, נוסף על החיוב דהטה"נ בבקר, דין דנר שכבתה וכו' מטיבה ונותן בה שמן ומדליקה, דגם אם אירע בלילה יש חיוב זה וכנ"ל, וצריך להטיבן, וכיון דמתחיל
– הא דאמר לילי טבת (ירוש' יומא שם) ולא ער"פ שח"ל ערה"ש, משום דאינו בכל שנה, ואינה אלא לילה אחת, וגם יש מ"ד דנרות אחר הפסח (אף דלית הלכתא כותי').
כ. והנהקיז, כשנכנס כהן בהיכל להטיב הנרות בבוקר, הרי נר המערבי שהוא הסמוך לקדש הקדשים הוא מקודש מכולם, דרק הוא "לפני ה'", וא"כ הוא צריך להיות קודם לכולם במצות הטבת הנרות. ולכן, בכניסה הא' מטיבו (לנר המערבי) גם הוא (בתוך ה' הנרות שמטיב בכניסה הא').
אבל, במה דברים אמורים שמטיב נר המערבי בתוך הטבת ה' הנרות שבכניסה הא' – אם מצא ב' נרות מזרחיים דולקין,
אבל אם מצאן כבוין – כיון דפגע בהם, והסדר הוא שבנרות מזרחיים פגע ברישא בכניסתו להיכל מהפתח שבצד מזרח, אזי תיכף חל עליו – נוסף על החיוב דהטבת הנרות בבוקר – גם הדין ד"נר שכבתה וכו' מטיבה ונותן בה שמן כו' ומדליקה",
– ובהכרח לומר ש"נר שכבתה . . מטיבה . . ומדליקה" הוא חיוב נוסף על הטבת הנרות בבוקר, דהרי גם אם אירע כיבוי הנר בלילה (שאז אין חיוב הטבת הנרות) יש חיוב זה, וכנ"ל (ע' כו) –
– והא דאמר שפתילות דקות (כדי שיספיק השמן להיות הנר דולק עד הבוקר) היו עושים בלילי טבת דוקא (ירושלמי יומא שם), ולא אמר בערב פסח שחל להיות ערב השבת שגם אז צריכים לעשות פתילה דקה, ה"ז משום דערב פסח בערב שבת אינו בכל שנה, וגם בשנה שערב פסח חל בערב שבת אינה אלא לילה אחת, ולכן נקט בירושלמי "לילי טבת", שהם כו"כ לילות בכל שנה. וגם, בנוגע לערב פסח שחל בערב שבת יש מאן דאמר דנרות אחר הפסחקטו (אף דלית הלכתא כוותי'קטז), ולמ"ד זה, שיעור הזמן שבו הנרות דולקים אינו ארוך כ"כ, ובמילא אין צורך בפתילה דקה, ולכן נקט בירושלמי "לילי טבת", שזהו לכו"ע.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור