משא"כ בהיכל, שאף שגם שם יש דבר הנאכל – לחה"פ – שזהו רמז על גולם ולא צורה בלבד, אבל הוא מחטין, ולא משעורין כעומר ומנחת קנאות שבעזרה, ומחטים ישנים דוקא, שיש בהם סולת ביותר, כדאיתא מנחות (עו:). וזהו ג"כ שכלי ההיכל נק' טהורים, השלחן הטהור מנורה הטהורה (ויקרא כד), ועל מזה"פ נאמר ג"כ וטהרו וקדשו (ויקרא טז). [וזהו שכלי אוה"מ – שלחן מנורה מזבח – היו כלים מצופים זהב טהור, אף דבימי חשמונאי עשאו מנורת ברזל (כח:), משא"כ בעזרה שכמה מכליו היו נחשת, דזהב, אף שהוא גולם גשמי, הנה אמרז"ל (ב"ר פט"ז) דלא הי' העולם ראוי להשתמש
ובעזרה הי' ג"כ כיור לרחוץ ידיו ורגליו – רמז שאין הגולם זך ברור ונקי כל כך, דוגמת הגולם דעולם השפל.
ב) משא"כ בהיכל, שאף שגם שם יש דבר הנאכל – לחם הפנים – שזהו (האכילה) רמז על גולם ולא צורה בלבד, אבל אעפ"כ, לחם הפנים שבהיכל הוא מחטין (ולא משעורין, כעומר ומנחת קנאות שבעזרה שהם משעורין)1, ומחטים ישנים דוקא שיש בהם סולת (המובחר, זך ונקי שבחטים) ביותר, כדאיתא במנחות (עו, ב)2, היינו, שהדבר הנאכל שישנו בהיכל – גולמו זך ברור ונקי (סולת דחטים), דוגמת הגולם דעולם הגלגלים.
וזהו ג"כ החילוק בין ההיכל לעזרה בנוגע לכלים – שכלי ההיכל נקראים טהורים: "השלחן הטהור", "מנורה הטהורה" (ויקרא כד, ד-ו), ועל מזבח הפנימי נאמר ג"כ "וטהרו וקדשו" (ויקרא טז, יט), משא"כ כלי העזרה, מזבח העולה וכיור וכנו, שלא מצינו שנקראים טהורים – כי ההיכל הוא דוגמת עולם הגלגלים שגולמם זך ברור ונקי, ולכן גם הכלים שבו נקראים טהורים.
[וזהו גם החילוק בהגולם שממנו נעשו הכלים, שכלי אוהל מועד – שולחן מנורה ומזבח – היו כלים עשויים או עכ"פ מצופים זהב טהוררעז [אף דבימי חשמונאי עשאו מנורת ברזל (מנחות כח, ב)רעח], משא"כ בעזרה, שכמה מכליו היו (לא רק מצופים, אלא גם עשויים מ)נחושתרעט. והחילוק שביניהם – דזהב, אף שהוא גולם גשמי, הנה אמרז"ל (ב"ר פט"ז, ב) דלא הי' העולם ראוי להשתמש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור