וכפי' הרמב"ם ורוב המפרשים בטלה ההוכחה ונפל כל הבנין. ואע"ג דהא דמטיבין וחוזרים ומטיבין אר"י דילפינן מבבקר בבקר חלקהו לב' בקרים (יומא לג:), וטעם זה לא שייך בה"ע – ודוחק לומר דזה איכא ביניהו דר"י ור"ל דפי' שם הטעם כדי להרגיש – י"ל דבה"ע ל"צ קרא דבבקר, דפשיטא דמפסיק מדכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בה"ע יקטירנה, בעידן הדלקה תהא מקטיר קטרת, וכדאיתא יומא (טו.) – ויעג"כ תויו"ט רפ"ו דתמיד – ומזה משמע ג"כ דבה"ע גם לא"ש מפסיק בקטרת ולא בדם התמיד.
וא"כ, כשלומדים כפירוש הרמב"ם ורוב המפרשים שב' המשניות דתמיד (בספ"ג וברפ"ו) הם בהטבה של בוקר, ולא נזכר בהם אודות בין הערביים – בטלה ההוכחה שגם בין הערביים יש הפסק בין ה' נרות לב' נרות, ונפל כל הבנין.
כט. ואין לתמוה על הצורך להפסיק באמצע הטבת הנרות בין הערביים אע"ג דהא ד"מטיבין וחוזרים ומטיבין" (לאחרי ההפסק באמצע) אמר רבי יוחנן דילפינן מ"בבקר בבקר, חלקהו לשני בקרים" (יומא לג, ב), וטעם זה לא שייך בין הערביים,
– ודוחק לומר דחילוק זה גופא איכא בינייהו דרבי יוחנן דפירש דילפינן מ"בבקר בבקר" וריש לקיש דפירש (ביומא שם) הטעם ש"מטיבין וחוזרין ומטיבין כדי להרגיש כל העזרה כולה"1, היינו, שלדעת ר"י שיליף מ"בבקר בבקר" צריך להפסיק רק בבוקר, משא"כ לדעת ר"ל שהטעם הוא "כדי להרגיש כו'", צריך להפסיק גם בין הערביים –
דיש לומר, דבנוגע להפסק בין הערביים לא צריך קרא ד"בבקר בבקר", דפשיטא דמפסיק, מדכתיב "ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה", דהיינו, "בעידן הדלקה תהא מקטיר קטרת", וכדאיתא ביומא (טו, א) שאי אפשר לומר "דברישא מדליק נרות והדר מקטיר קטרת של בין הערביים" כיון ש"אין לך עבודה שכשרה מערב עד בוקר אלא זו בלבד" (כלומר אין לך עבודת יום כשירה אחר הדלקתן . . ועל כרחך בעידן הדלקה תהא מיקטרא קטורת2). ויעויין ג"כ תויו"ט רפ"ו דתמידקלו. – אלא שמהכתוב "ובהעלות גו' יקטירנה" מוכרח רק שצריך להפסיק באמצע, ותו לא מידי, ואילו חלוקת ההטבה לה' נרות וב' נרות דוקא, היא משום שהטבת הנרות צ"ל שוה בבוקר ובין הערביים (כנ"ל סכ"ח).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור