מפי רבו מעולם (יומא סו:), ואינו תופס מקום בעיני עצמו כלל, וכרמז רז"ל (ב"ב צט. יומא כא.) מקום ארון אינו מן המדה, משא"כ מנורה.
[במנורה מפסיקין בעבודת התמידין או קטרת, ששניהם רומזים על תפלה (ברכות כו: ירוש' ברכות ד' א'), דמי שאין תורתו אומנתו מפסיק לתפלה].
והנה בעלי ב' הדעות הם רבי וראב"ש. והרמז בזה הוא: בגדולי ישראל ישנם ב' סוגים*: ראשי אלפי ישראל אשר ישאום כאשר ישא האומן את היונק להספיק כ"צ לקטן
*) רועים ונס"א תו"א ת"ר מצות נ"ח.
הגדול "שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם" (יומא סו, ב), והיינו, שהלימוד הוא באופן שאינו תופס מקום בעיני עצמו כלל, ועל זה מורה הארון – כרמז רז"ל (ב"ב צט, א. יומא כא, אתעח) "מקום ארון אינו מן המדה", שדוגמתו הוא לימוד התורה באופן שאינו תופס מקום בעיני עצמו כלל,
משא"כ מנורה הוא רמז על הלימוד דמי שאין תורתו אומנתו, או שאינו בביטול לגמרי, שתופס מקום בעיני עצמו כו'.
[ועפ"ז יומתק הא שבמנורה מפסיקין בעבודת התמידין (לדעת אבא שאול) או בקטורת (לדעת חכמים)תעט, ששניהם (תמידין וקטורת) רומזים על תפלה (ברכות כו, ב. ירושלמי ברכות פ"ד ה"אתפ) – דמי שאין תורתו אומנתו מפסיק לתפלה, ולכן, במנורה שרומזת על הלימוד דמי שאין תורתו אומנתו, מפסיקין בעבודת התמידין או בקטורת שרומזים על תפלה].
פו. והנה, בעלי ב' הדעות דפליגי באופן הנחת המנורה, צפון ודרום או מזרח ומערב – הם רבי וראב"ש.
ובהקדמה – שבגדולי ישראל ישנם ב' סוגים*: (א) ראשי אלפי ישראל,
*) להעיר מהחילוק בין רועים ונסיכי אדם – המבואר בתו"א ד"ה ת"ר מצות נר חנוכהתפא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור