כזו נעלה מגשמיות, וכמו מס"נ שלמע' מהשכל וכלי לגמרי, צורה בלי גולם, גם גולם זך ונקי אין בו, מצינו עוד חלוק בין קה"ק והיכל. דהיכל א"א בלא כלים, משא"כ קה"ק הנה בב"ש נגנז הארון (יומא נב: ונג:), דמזה מוכח דגם בלא כלי כל הענינים ישנם בו.
[להעיר דבב"ר הי' הארון. ומצינו דבבנינו אכלו – כלי – ביוהכ"פ (מ"ק ט.). ולע"ל שיחזור הארון יהיו כל המועדות בטלים, ולכאורה גם יוהכ"פ בכלל, וימי הפורים לא יעברו, יעוין תו"א מג"א והוספות].
ע"י התורה – "לוחות הברית" שב"ארון ברית ה'"שסד – התקשרות באופן של "ברית", למעלה מהשכלשסה.
סח. וכדי לרמוז על זה שעבודה כזו (התקשרות גדולה בדרגת קדש הקדשים) היא נעלה מגשמיות, וכמו מס"נ שלמעלה מהשכל ולמעלה מכלי לגמרי, שזהו"ע דצורה בלי גולם, שגם גולם זך ונקי אין בו – מצינו עוד חילוק בין קדש הקדשים והיכל:
נוסף על האמור לעיל (סנ"ד) שבהיכל יש דבר הנאכל שגולמו זך ונקי (לחם הפנים), משא"כ בקדש הקדשים לא הי' כלל דבר השייך לאכילה, שזהו"ע דצורה בלי גולם – מצינו עוד חילוק ביניהם – דהיכל, אי אפשר בלא כלים (מזבח הפנימי, מנורה ושולחן), משא"כ קדש הקדשים, הנה בבית שני נגנז הארון (יומא נב, ב ונג, בשסו), דמזה מוכח דגם בלא כלי (בלי ארון), כל הענינים ישנם בושסז.
ובזה מרומזת מעלת קדש הקדשים – שלא זו בלבד שאין בו אפילו גולם זך ונקי דעולם הגלגלים, אלא עוד זאת, שהוא גם למעלה מענין של "כלי" (הגבלה דקדושה) לגמרי – להיותו בבחי' בלי גבול, שענינו בעבודה הוא המס"נ שלמעלה מהגבלת השכל דקדושה, ההתקשרות עם הקב"ה שמצד עצם הנשמה.
[להעיר, דבבית ראשון הי' הארון, ומצינו דבחנוכת בנינו אכלו – אכילה שהיא (אפילו לא בבחי' גולם זך ונקי כבשבת, אלא רק) בבחי' כלי – ביוהכ"פ (מו"ק ט, אשסח). וכן לעתיד לבוא, שאז יחזור הארון – כיון שאז יהיו כל המועדות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור