עוד כתב שם בתפ"י, דהרמב"ם ל"ג במשנה תמיד פ"ג המז'. ובפיה"מ מוכח להדיא דגרס המז'.
ואולי כונת* היעב"ץ ותפ"י הוא כפסק הרמב"ם דצו"ד מונחת, אבל לא לגמרי לשיטתו בנהמ"ע וכו'. ול"מ כן.
[עוד כתב שם בתפארת ישראל, דהרמב"ם לא גרס במשנה תמיד פ"ג (שתי נרות) המזרחייםקסא. ואינו, שהרי בפירוש המשניות מוכח להדיא דגרס המזרחיים].
ואולי כוונת* היעב"ץ ותפ"י בכתבם שלדעת הרמב"ם מדלג נר האמצעי, הוא, כפסק הרמב"ם דצפון ודרום מונחת, אבל לא לגמרי לשיטתו בנר המערבי וכו' (שממנה הי' מתחיל ובה הי' מסיים), היינו, שבדין ד"בה הי' מסיים" סבירא להו (דלא כהרמב"ם, אלא) כשאר מפרשים, ולכן כתבו שצריך לדלג נר האמצעי ולהניחו לכניסה הב', כדי לסיים ההטבה בנר המערבי. ולא משמע כן, ומסתבר יותר שדבריהם בנוגע לשיטת הרמב"ם צ"ל בהתאם לשיטתו בכל הפרטים.
*) לעיין בסידור יעב"ץקסב.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור