מג

קרא בחטאות הפנימיות, ובחצוניות ילפינן ירידתו מן הכבש וכו' וכנ"ל, משא"כ היכא דלא גלי שאני. ואם נאמר דסברת הלח"מ הוא דגלי קרא בחטאות הפנ' ובמילא ילפינן מזה בכ"מ, בלאה"כ יקשה, דא"כ למה אמר בדין חט' החצוניות שהוא על יסהד"ר דמה יציאתו מן ההיכל וכו', הלא הטעם הוא משום דאמעהמ"צ ולא משום ההיקש ובנ"א מחטאות הפני', וקרא דחטאות הפני' רק לגלוי אתי דסברא זו ישנה גם בקביעות עבודה אחת, ובמילא בכ"מ כן הוא, ול"ד בקרבנות. ועדיין צע"ק סברא דאמעהמ"צ למאי אהני בזה כיון דרק במקום דגלי קרא כן הוא.

ולכאורה, לאחר שילפינן מקרא שגם לענין קביעת מקום עבודה אחת שייך הטעם ד"אין מעבירין על המצוות" משום דפגע בי' ברישא – הדרא קושיא לדוכתא – שגם במנורה צריך הי' לקבוע הטבת נרות המזרחיים לעולם בכניסה הא', דבהם פגע ברישא ו"אין מעבירין על המצוות"?

ויש לומר, שגם אליבי' דהלחם משנה אפשר לומר דשאני שפיכת שירי הדם שגם בעבודה אחת שייך הטעם ד"אין מעבירין על המצוות" משום דפגע בי' ברישא, כיון דגלי קרא בחטאות הפנימיות, ובחטאות חצוניות ילפינן ירידתו מן הכבש וכו' (מיציאתו מן ההיכל), וכנ"ל (סכ"ו), משא"כ היכא דלא גלי קרא (כבהטבת הנרות) שאני, ולא אמרינן "אין מעבירין על המצוות" לענין קביעות מקום עבודה אחת.

ובהכרח לומר דהיכא דלא גלי קרא שאני – כי, אם נאמר דסברת הלחם משנה הוא דגלי קרא בחטאות הפנימיות, ובמילא ילפינן מזה שבכל מקום "אין מעבירין על המצוות" גם בקביעות מקום עבודה אחת – בלאו הכי (גם לולי הקושיא מהטבת ה' נרות) יקשה: דא"כ, למה אמר בדין חטאות החצוניות שהוא על יסוד הדרומי, דהלימוד על זה הוא "מה יציאתו מן ההיכל וכו'" – הלא הטעם הוא משום ד"אין מעבירין על המצוות", ולא משום ההיקש ובנין אב מחטאות הפנימיות, וקרא דחטאות הפנימיות, רק לגלוי אתי, דסברא זו ישנה גם בקביעות עבודה אחת, ובמילא בכל מקום כן הוא, ולאו דוקא בקרבנות. ועכצ"ל שאין זה לימוד על כל מקום, אלא רק היכא דגלי קרא (או שלמדים מהיקש כו'), משא"כ היכא דלא גלי שאני.

ועדיין צע"ק לפירוש הלחם משנה שהילפותא מקרא היא שגם לענין קביעות מקום עבודה אחת אמרינן "אין מעבירין על המצוות" (אלא שזהו רק היכא דגלי קרא) – סברא ד"אין מעבירין על המצוות" למאי אהני בזה, כיון דאין זה לימוד על כל מקום, אלא רק במקום דגלי קרא כן הוא, וא"כ, במקום דגלי קרא, סברא למה לי.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org