והוא פשוט, דהא להרמב"ם נר שלא כבה רק מתקנו, ובפרט נהמ"ע, וכנ"ל דמניחו דולק. וזהו פי' דממנו הי' מדליק היינו את המנו' בה"ע, ובו הי' מסיים חלוף הפתילה וההטבה אז. – והוא ע"ד פירש"י במנחות. – ונ"ל ברור דלפיה"מ הא דאמר ברפ"ו ומניח את
גם ביום, ולאידך גיסא, הרי גם נר המערבי מדשנו קודם ההדלקה בין הערביים, ובשעת דישונו אינו דולק גם הוא, וא"כ במה נחשב נר מערבי תדיר משאר הנרות?
יא. והוא פשוט:
דהא לדעת הרמב"ם – נר שלא כבה אינו מכבו מדשנו ומדליקו, אלא רק מתקנו, ובפרט נר המערבי, וכנ"ל (ס"ו, בהחילוק שבין דישון נר מזרחי לנר מערבי) דמניחו דולק, וא"כ, הא דשנינו ש"ממנו הי' מדליק" – לא קאי על הטבת הבוקר, שאז (אינו מדליק, אלא) רק מניחו דולקנב, אלא על ההדלקה בין הערביים.
וזהו הפירוש ד"ממנו הי' מדליק", היינו, מדליק (לא את הנרות שכבו, בהטבת הבוקר, אלא) את המנורה (כולה, לא רק הנרות שכבו) בין הערבייםנג, "ובו הי' מסיים" חלוף הפתילה וההטבה אז – לאחרי הדלקת הנרות בין הערביים. – והוא ע"ד פירש"י במנחות שםנד.
– ונראה לי ברור דלשיטת הרמב"ם בפירוש המשניות, הא דאמר ברפ"ו